להגיע הביתה עם הילדים כשכולם עייפים ולגלות שלא רק שהוא לא קיפל את הכביסה שעל המיטה שלך (ציפיה גדולה מדי), הוא גם בלגן אותה עם הפיג'מה שלך, הלך לישון עם כרית מלוכלכת מהרצפה המקום עם הכרית שלו (כרית משחקים ענקית של הילדים) ומחובק בכביסה הנקיה, ולא שם לעצמו סדין למרות שהכביסה לקיפול היא כביסת מצעים!!! אני לא מצליחה. אני לא מצליחה להחזיק את הסדר והנקיון בבית, כי אני לבד בזה! ארבעה ילדים+ הריון, כלים לא שטופים עוד משבוע שעבר, ערימת סירים ששאלתי אותו מתי הוא ישטוף והוא צחק לי בפרצוף וזה מסריח בטירוף, שירותים עם פיפי על הרצפה כי אף ילד לא יודע לכוון שלא נשטפו כבר מלא זמן, אז אני סוגרת את הדלת שלא יהיה ריח בבית, ועבודה חמישה ימים בשבוע יחד עם לשים את הילדים אצל סבא וסבתא בבוקר ולקחת אותם בצהריים- ערב. אני קורסת. בא לי לברוח מהבלגן הזה ולמכור את הבית ככה, עם כל מה שיש בו.