דיי אני חייבת לפרוק אני דתיה ונמאס לי מהנידה הזאת נמאס לי שהאישה צריכה להתארגן לפני והבעל לא צריך לעשות כלום ומקבל את זה כמובן מאליו נמאס לי שאני צריכה לדאוג שהציפורניים שלי יהיו תקינות (לקבוע תור בסמוך לטבילה), לעשות מלא דברים לפני אם זה לעשות בדיקת הפסק טהרה, לתכנן את הזמן שלי לפי הטבילה, ללכת לטבול, לחזור ואז הוא עוד שואל אותי ביום של הטבילה ״זה בסדר שאני אלך עם חברים?״ מה רק אני מחכה ממש ליום הזה של הטבילה ולא קובעת כלום בערב/בלילה רק כדי להיות איתו?? אחרי שהסברתי לו הוא הבין שזה בכלל לא היה בסדר שהוא שאל אבל למה אני צריכה להסביר לו בכלל? למה לי זה מובן מאליו ולו לא?? נמאס לי שהאישה צריכה לעשות מלא דברים והבעל לא צריך לעשות כלום!! למה אני צריכה כאילו להיות ״טהורה״ והוא לא? למה שאני אהיה טהורה בשבילו והוא לא? למה אני צריכה להיות יפה ולהיות נקייה בשבילו והוא לא?? כי הוא גבר?? כדי שהאישה ״תגרום לו לרצות אותה״? מה הוא מלך? למה שהגבר לא יתארגן בשביל האישה? לא הבנתי באמת אני פתאום מהעצבים התחילו לי השאלות האלה ואני שואלת למה באמת?? זה גורם לי לרצות להפסיק לשמור את הנידה הזאת ולא בא לי לטבול ולא בא לי כלום. והתירוץ של ״זה עושה טוב כי ככה הוא יתגעגע וירצה יותר״ לא קונה אותי כי שוב, למה *אני* צריכה לעשות הכל כדי *שהוא* ירצה ויתגעגע??? וגם בכללי השבועיים של הנידה אני מרגישה שזה יותר מרחיק מאשר עושה טוב נכון שיש את המשיכה וכשאי אפשר אז זה גורם לרצון יותר חזק אבל אני בסך הכל רוצה את החיבוק והנשיקה הקטנים האלה ואנחנו רבים מלא (בעיקר מהתסכול שלי גם מזה) וכל השבועיים האלה אנחנו ממש נמשכים אחד לשניה ודווקא תמיד ביום של הטבילה מגיע היצר הרע והורס הכל ולא בא לי כלום בא לי שהוא ילך לחברים שלו. דיי הייתי חייבת לפרוק אני מצטערת