היי חברות ממש חשוב לי בזמן נידה להרגיש את בעלי גם בלי מגע. כי האינטימיות חסרה…

היי חברות ממש חשוב לי בזמן נידה להרגיש את בעלי גם בלי מגע. כי האינטימיות חסרה והשגרה יכולה להרחיק… וחבל כי זה זמן שאפשר באמת להעמיק את הקשר ממקום אחר. אני אשמח לרעיונות לדברים כייפים שאפשר לעשות בבית. כל מני ערבים אינטימיים אבל בלי מגע. משהו שיקרב. משהו שישבור קצת את השגרה.. כל מיני דברים שאתן עושות בזמנים כאלה או לאו דווקא…
💬5 תגובות

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי6 באוגוסט 2025 בשעה 10:18
סרט, הליכה משותפת בערב זה ממש כיף כי מתרכזים רק בדבר ולא בשום דבר אחר, לבשל ביחד
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי6 באוגוסט 2025 בשעה 10:18
רק בלדבר*
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי6 באוגוסט 2025 בשעה 10:28
עדיף לא לעשות ערבים אינטימיים בבית בזמן נידה... תעשו את הדברים הרגילים אם זה סרט/ארוחת ערב/לבשל ביחד. לא עכשיו משחקי קלפים אינטימיים וכו'... ועדיף לצאת מהבית אם עושים משו.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי6 באוגוסט 2025 בשעה 23:00
באחד הפעמים שלנו שיחקנו משחק לחיבור וקשר שכחתי את שמו .. כמו רשימה שיצרנו אחד על השני מה משמח אותך.. או מה הכי מפריע לך.. כל מיני שאלות כאלו שממש עזרו לנו להכיר אחד את השני, תופתעי 💓

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

רוצה לספר את הנס שקרה לי! כבר בערך שנה וחצי (אולי יותר) שאני לומדת מקצוע שעבורי היה די קשה כי הוא בתחום המתמטיקה ולמרות הקושי לא ויתרתי לעצמי כי אני נורא רוצה לעסוק בתחום. הבחינה לא כל כך קלה אבל אפשר להגיד שקצת זלזלתי וחשבתי שיהיה לי נורא קל ובפעמיים הראשונות שניגשתי נכשלתי נטו מזלזול. בפעם השלישית התפללתי המון ולא הפסקתי לבקש שההצלחה תגיע ולמדתי בצורה הרבה יותר קפדנית וגם בפעם השלישית לא עברתי רק שהפעם היו חסרות לי שתי שאלות נכונות כדי לעבור. כבר הייתי נורא מיואשת ולא ידעתי אם לגשת בפעם הרביעית או לוותר וזהו כי מצד אחד לא ראיתי תקווה ומצד שני נורא רציתי לעסוק בתחום ולא ראיתי את עצמי מצליחה לעזוב כל כך בקלות. התייעצתי עם הרב החיד״א והוא אמר לי להמשיך לנסות ולגשת שוב כי זה לא נגמר למרות שזה לוקח קצת זמן אבל בסוף זה יגיע. אז לא ויתרתי והמשכתי ללמוד המון ובמקביל דיברתי הרבה גם עם בורא עולם, (לידע כללי אני חוזרת בתשובה כבר 7 שנים בערך ועדיין עושה תהליך עם עצמי ומהרגע שהתחתנתי אני משתדלת לצאת מהבית בשבתות עם כיסוי ראש מלא) הגיע שלב שאמרתי לעצמי שאני צריכה לעשות הקרבה כדי לקבל משהו כה גדול ושלא מספיק רק לדבר אז קיבלתי על עצמי ביום הבחינה לצאת מהבית עם כיסוי ראש מלא וחצאית שזה הדבר שהכי קשה לי להתגבר עליו והקושי הכי גדול שלי בכל התהליך של החזרה בתשובה. לא הפסקתי להגיד שאני אצא בלבוש הזה לא משנה מה (אני כן מתלבשת יחסית בצניעות שזה חולצות סגורות ומכנסיים ארוכים אבל תמיד היה לי מאוד מאוד קשה לצאת עם חצאיות/ שמלות וכיסוי ראש). יצאתי לקנות חצאית וכיסוי במיוחד לבחינה ובעלי מיהר לקחת אותה לתופר שיסדר ובאמת עשיתי הכל כדי שלא יהיו לי תירוצים לא ללבוש. יום לפני הבחינה עשיתי גם את סגולת 18 הנרות וכל שנותר לי לקוות הוא שהשם יהיה איתי. יום הבחינה הגיע ובאותו בוקר מיהרתי לבדיקות דם וראיתי שהכיסוי לא מסתדר לי אבל לא הפסיקה להדהד לי בראש ההבטחה שנתתי ואמרתי שגם אם אפספס את הבדיקות אני לא מוותרת על הכיסוי ראש. אקצר ואגיד שבסוף הצלחתי לסדר את הכיסוי והספקתי לבדיקות ויצאתי לבחינה בזמן שהייתה שעה וחצי נסיעה מהבית. כשהגעתי הרגשתי שלא מפסיקים להסתכל עליי מוזר כי רוב הנבחנים היו חרדים אבל שוב, הזכרתי לעצמי את ההבטחה כל הזמן והתעלמתי מהיצר הרע שניסה לשלוט בי. בסוף הבחינה ממש לקראת היציאה רשמתי לעצמי את כל התשובות שרשמתי בבחינה כדי להשוות בבית ולראות אם אני עוברת. כשהגעתי הביתה אני ובעלי בדקנו את התשובות ובאופן מפתיע ראינו שקרה לי נס ואני עוברת ממש גבולי. בדקנו את עצמנו עוד 4 פעמים לראות שאנחנו לא טועים ואכן יצא שעברתי אבל לא היינו עם ציפיות כי רצינו לקבל תשובה רשמית. הימים עברו והמלחמה השפיעה על זמן התוצאות והיום קיבלתי את התשובה הסופית שכל כך חיכיתי לה אחרי שנה וחצי של ציפיות ואכזבות והשקעה מטורפת (גם כספית, גם נפשית וגם פיזית בלימודים) אין מאושרת ממני וזוכרת להודות לבורא עולם כמובן על הנס שעשה איתי
💬4 תגובות👍4 לייקים
היי בנות מעניין אותי לשמוע פה את דעתכם אחותי ילדה לפני ארבעה חודשים בערך ואני צריכה ללדת ממש עוד מעט. יצא לנו לדבר על הקטע של ההנקה שאנחנו מסודרות כי היא תוכל להשאיר אצלי את הקטנה שלה ואני אניק לה אותה ואם אני אצטרך להשאיר אצלה את התינוקת היא תניק לי אותה. כמובן שאני מקווה שזה בעז״ה יעבוד ויצליח כי הנקה זה לא דבר פשוט אבל לה ממש זורם וגם יצא לה להניק כבר כמה תינוקות של מהמשפחה הממש קרובה במקרים דחופים שלא היה תחליף חלב או שהאמא ממש רצתה הנקה ולא תמיד הסתדרה. אני מסתכלת על זה כדבר מבורך ומהמם כי אין כמו הנקה ואין תחליף להנקה וגם שאם אצטרך עזרה בלהניק פעם ב אם אתקע היא תוכל לעזור לי. בקיצור יצא לי לשתף בזה חברה בשיא הטבעיות והיא פשוט הסתכלה עלי עם צמרמורת והייתה בהלם וכאילו ממש הרגשתי ממנה תחושת גועל עכשיו אני מבינה קצת את הקטע שזה יכול להישמע טיפה מוזר אולי כי ככה העולם המתקדם נותן לנו לחוש… הרי פעם זה היה הדבר הכי טבעי בעולם. והחברה ממש ביקשה ממני לא לדבר על זה לידה כי זה לא נעים לה. החברה היא חברה מהממת ורגישה ועשתה את זה ברגישות אבל הרגשתי כמה זה מגעיל אותה ומוזר לה. מציינת שהיו עוד כאלה בסביבה שקצת הרימו גבה כשדיברתי על להניק את אחיינית שלי. זה באמת כזה מגעיל ומוזר? מעניין אותי לשמוע את דעתכם
💬70 תגובות