לפני שבעה חודשים עברנו תאונה קשה עם הילד, אז הוא היה בן 3 שבועות. הוא היה פולט מלא ובקשת והתעקשתי ללכת לרופא, בעלי עבד ככה שהיה לו נוח שנסע לקראת הערב. לא ידעתי שאסור להוציא תינוק בלילה ועד היום אני מאשימה את עצמי. ברוך ה׳ יצאנו רק עם מכות יבשות והילד יצא ללא פגע תודה לה׳. אני הולכת לטיפולים וכלום לא עוזר לי לעבור את זה, אני מרגישה שסיכנתי את הילד שלי וכל הזמן עוברות לי מחשבות שרק בעתיד אני אראה על הילד שלי את ההשלכות של תאונה למרות שהוא יצא ללא פגע. מישהי עברה דבר דומה ויכולה לשתף איך היא עברה את זה?