מה עדיף מטרנה צמחית או תמל מפורק ?

שבוע 29 כאבים בצד שמאל למטה יש עוד משהי?

סיפור הלידה שלי, ברוך ה' אנחנו אחרי הברית וקצת מצליחה לנשום והחלטתי שבא לי גם לפרוק ולספר.. קצת ארוך אז..סליחה 🫡 ב08/01/2024 הייתי שבוע 40, הריון ראשון, כולם אמרו לי שאסחוב בטח עד 41, כל יום אמרתי לעצמי אולי היום אני אלד.. כבר רציתי לראות את הקטני שלי, והיה לי מאוד כבד בבטן וקשה. כל היום לא התפתח כלום, עד אותו יום הייתי עם 0 התקדמות, לא יצא הפקק, לא הייתה מחיקה ולא פתיחה, וגם צירים לא כלכך משמעותיים. החלטתי שאני משחררת ושיגיע בזמן שלו, ושאם יש עיכוב זה כנראה כי הוא צריך עוד קצת בבטן שלי. כל הלילה הרגשתי דקירות למטה, בשעה 1 בלילה הייתי רעבה בטירוף, בעלי הכין לנו לאכול, פתאום הרגשתי שמשהו יוצא ממני, נוזל חם.. הלכתי לשירותים ואז התחילו לצאת לי המים בלי הפסקה, החלפתי בגדים (מיותר לחלוטין דרך אגב) למדתי שכשהמים מתחילים לרדת הם לא עוצרים עד הלידה חח.. יצאנו למיון יולדות, כל הנסיעה המים ממשיכים לצאת, מגיעה למיון ספוגה בבגדים, מטפטפת על הרצפה עשו לי בדיקות ועוד ביקשו לבדוק ירידת מים אחרי שרואים עלי בבירור ואי אפשר לפספס את הריח.. אבל זה הפרוטוקול, הייתי בפתיחה של 2, נכנסתי לרופאה ואחרי התייעצות עם 2 רופאים ואחות מיילדת קיבלתי פיטוצין על מנת לזרז את הלידה מכיוון שהיה חשש לתינוקי שלי תמיד חלמתי על לידת מים ללא התערבויות, ללא אפידורל, שאוכל להיות בתנועה ולצערי כלום מזה לא קרה, 4 שעות של כאבי תופת בגלל הזירוז וצרחתי שם לקבל אפידורל, רעדתי כמו כלב שמתנער ממים, זה היה בלתי נשלט, הרגשתי שאני עומדת לאבד הכרה מכאבים, בכיתי את החיים שלי, התפללתי לאלוקים שנצא מזה בשלום ושהתינוק שלי יהיה בריא. קיבלתי אפידורל(דבר שממש הייתי נגדו אז תתארו לכן נפשית כמה קשה היה לי לשבור את זה..) אחרי כמה דק הרגשתי נימול, ונרדם לי רק צד אחד, משמע שבצד שני הרגשתי ה-כ-ל. בנוסף לזה הייתה מיילדת שלא התחברתי אליה בכלל, היא הייתה קרה מאוד, בזמן שהייתי בצירים התחילה לשאול שאלות ולא חיכתה אפילו שיסתיים הציר, פחות עם רגש אלא יותר להעביר את המידע שצריכה ולהביא עוד ילד לעולם ולסמן וי.. בקיצור לא התחברתי בכלל למזלי הייתה החלפת משמרת והגיעה לי מיילדת מדהימה, נחמדה בטירוף שתמכה והסבירה לי ועשתה לי הדרכה לאיך לנשום נכון, ביקשתי ממנה ללדת על הצד והיא זרמה איתי לגמרי! אחרי האפידורל בשעתיים התקדמתי ללידה, המיילדת נכנסה לשאול לשלומי ואמרתי לה שאני מרגישה לחץ מטורף ושהגוף מנסה ללחוץ ולהוציא את התינוק, היא בדקה וכבר הרגישה את הראש, ואמרה לי להתחיל ללחוץ ושאני בלידה פעילה, אחרי 5 לחיצות הראש כבר ביצבץ בחוץ, היא הביאה לי מראה לראות(חוויה מדהימה) תוך כדי הלחיצות אני רואה את ההתקדמות של הלידה ומבינה שעוד קצת ואני פוגשת את הלב הקטן שפועם בתוכי, בין לבין אנחנו מצליחים לדבר, בעלי כמו תמיד מצחיק אותי אפילו שאני בכאבים, תומך ועוזר לי להתקדם, מגיעה ללחיצה אחרונה המיילדת אומרת לי להסתכל במראה, ורואה אותו פורץ אל העולם, צורח את נשמתו, ישר לקחתי אותו והנחתי על החזה והוא פשוט נרגע והתחיל לינוק.. יצאתי מהלידה עם 2 תפרים קצת עמוקים, אבל בסך הכל לידה מדהימה עם מיילדת מושלמת. ילדתי בן, משקל 3.200 (בהערכת משקל היה 2.800) ולאחר יציאת השילייה המיילדת אמרה לי שהשילייה הזדקנה וככל הנראה לא היה מספיק מעבר של מזון וחמצן לתינוק ומזל שהגעתי ללדת היום, שאלה אם היו לי פחות תנועות, שיתפתי אותה שבשבוע האחרון ניגשת 3 פעמים לבדוק כי לא הרגשתי תנועות ואמרו לי שהכל תקין (לא תמיד אפשר לראות באולטראסאונד שהשילייה הזדקנה) נכון לאותו רגע הבנתי שהחוסר תנועות זה בגלל זה.. אבל תודה לאל עברנו את זה בשלום ועכשיו אנחנו מתאוששים מהברית🥹 תודה על שקראתן עד כאן🫶🏾

עשיתי היום בטא ויצא 70 איזה שבוע זה?