בעלי במילואים וסוגר המון שבתות, אני נוסעת להורים שלי לשבת לבד ובפעם האחרונה שהייתי אצלם זה היה רק אני והם והם פשוט רבו כל השבת בצעקות. היה מתח ואווירה קרבית בבית וזה היה לי קשה ממש, אני יודעת שאם הייתי באה עם בעלי אין מצב שהם היו מתנהגים ככה כי הם מחשבנים לו וליידי הם מרגישים נורא בנוח… אחרי השבת הזאת הם השלימו והכל טוב ביניהם אבל אני יצאתי מהשבת הזאת גמורה, מרוקנת, מותשת כי הם כל הזמן מנסים לערב אותי בוויכוחים שלהם, אני בחודש שביעי ואני פשוט רוצה לנוח, לא מתאים לי הסטרס הזה סביבי והם אפילו לא מבינים מה לא בסדר. אבא שלי טוען שקורה שרבים, הוא לא מבין שזה משפיע עליי וקשה לי עם זה ואני רוצה קצת שקט בשבת. השבת הזאת בעלי היה צריך לצאת הביתה אבל בגלל העניינים הביטחוניים יש עוצר יציאות וכנראה שהוא יסגור שבת שוב, אני שוקלת ברצינות להשאר שבת בבית לבד בטענה שאני מחכה לו או משהו כזה כי אני פשוט רוצה לנוח ולהיות באווירה רגועה ונעימה, אפילו לא מפריע לי להיות לבד, יש לי ספר לקרוא, כביסות, סרטים(זה הריון ראשון אין לי ילדים עדיין) אני יודעת שההורים שלי יחפרו לי ויתקשרו אליי ואולי גם יעלבו שאני לא מגיעה (אנחנו לא שומרים שבת). מישהי מזדהה? מה אתן חושבות על הסיפור שלי?

יצא שהתארחתן באיזה מקום והייתם עם התינוק וישן בעגלה שלו במיטת האמבטיה?