תעזרו לי תינוקת בת 3 חודשים שצורחת צרחות אימים לאורך כל שעות היום אין לה נחת…

בנות נראה כמו ירידה קטנה אולי? אני לא יודעת יצא עם זה המון הפרשה כמו הפקק הורדתי אותה עם נייר שאני משתעלת לא יוצא מים

אוף בנות אני בדיכאון אני שבוע 20 התחלתי את ההריון במשקל 46 והיום אני שוקלת כבר 58 קשה לי עם זה ממש וגם סובלת מכאבים אז בקושי יכולה לעשות פעילות גופנית.. בעיקר קשה לי עם תגובות מהסביבה.. רוב האנשים אומרים לי שלא שמים לב ואפילו עדיין לא רואים שאני בהריון (למרות שנהייתה לי בטן עגולה אבל יש 2 אנשים בעבודה חסרי טאקט אחת שכל הזמן אומרת לי בצחוק את שמנדוזה בדוק יש לך בת ודברים בסגנון ועוד אחד שאומר לי שאני ממינה מהר מדי ולא צריכה לאכול בשביל שניים ובקצב הזה אעלה 30 קילו ואומר לי תרגעי עם האוכל.. כבר לא בא לי לצאת מהבית יש לציין גם שאני נלחמת עם הפרעות אכילה אז משתדלת לאפשר לעצמי ולתינוק ולא להיכנס למצב שאני שמה לב לזה יותר מדי אבל גם בימים שאני אוכלת מעט אני עדיין עולה כנראה כי כבר דפקתי את הגוף שלי והוא רגיל לא לאכול... קשה לי ורע לי זה כבר משפיע לי על הנפש לא בא לי לבוא לעבודה. היום כשהוא אמר לי את זה נחנקתי משמעות בלב כי לא יכולתי לבכות חייבת לציין שיש הרבה תגובות מנגד שיפה לי ככה או שמרוב שהייתי קטנה לא כזה רואים שעליתי אבל אני שומעת רק את השני אנשים האלה שיורדים עליי וזה עושה לי רע בנשמה... העלייה שלי באמת קיצונית? זה מהיר מדי? כמה עליתי עד שבוע 20? אולי אני באמת צריכה להתעורר על עצמי

מה עדיף קודם לעשות חיסון אנטי די או חיסון שעלת?

היי, רוצה ככה לשתף בתחושותיי ולשמוע דעתכן. אני כבר יותר משלוש שנים מנסה להכנס להריון. באיזה שהו שלב עזבתי מקום עבודה של 6 שנים כי כבר לא יכלתי נפשית, מצאתי עבודה אחרת. שם אחרי חודש וחצי נכנסתי להריון כימי שנפל יום אחרי שגיליתי בערך ואחרי שאכלתי סרטים איך אני מספרת ואיזה לא נעים. המקום לא היה להיט. עזבתי בסוף באותו החודש. הייתי באבטלה תקופה ואז הלכתי לעבוד עם מנהל שלי מפעם ועם אנשים שאני מכירה טוב, מקום שבאמת טוב לי בו. גם מגרה אותי שכלית וגם אוירה טובה. אממה, שם נכנסתי להריון אחרי שלושה חודשים. עכשיו ברוך ה' נראה שהולך להיות תקין (עוד לא שבוע 5 אפילו אבל יש אופטימיות באויר). עכשיו מה העניין, אני לא מפסיקה לחשוב על זה שכשאצא לחופשת לידה, ימצאו לי מחליפה ואז כשאחזור המקום שלי לא יהיה פנוי. כי התפקיד דורש תקופת לימוד ארוכה של חודש חודשיים לפחות ולהביא מישהי בשביל חצי שנה וללמד אותה חודשיים ואז להעיף אותה נשמע לי מוזר. זו תהיה חייבת להיות מישהי מבפנים מתוך החברה. למה כל החפירה? א.כי אני דואגת איך המנהל יגיב לא ביני לבין עצמו אלא הוא בינו לבין עצמו כלומר מה יהיו השלכות של זה זה. וב.שימצאו לי מחליף עד שאהיה בחופשת לידה ולא יוכלו להחזיר לי את אותו התפקיד. מישהי מכן נתקלה בסיטואציה כזו? זה הריון שהוא מאוד יקר לי לכן אני שמחה עליו ויהי מה. אך קצת מתבאסת מהמחשבה שכל מה שיצרתי בכמה חודשים האלו יילך לפח. כפרה על העוברי כן אבל עדיין עד שבאמת טוב לי במקום הזה. אולי גם בגלל זה אלוהים נתן לי את ההריון הזה כי אני במקום בטוח? תהיות תהיות. קרה לכן שיצאתן לחופשת לידה ולא היה לכן את המקום שלכן לחזור? הרי כולם יודעים שזה לא נגמר בחופשת לידה. איפה החולי כל שני וחמישי בגלל המסגרות איפה פה איפה שם.

הריון ראשון שבוע 39+1 איך מזרזים😮‍💨😮‍💨😮‍💨