האם גם אתן חוויתן שינוי לרעה בזוגיות שלכן אחרי הלידה? חודשיים אחרי והמצב בינינו פשוט זוועה. לפעמים מרגישה שאני חיה עם אויב בבית ולא בעל.ושלא תטעו,הוא באמת בנאדם נפלא עם לב טוב,לא סתם התחתנתי איתו.ויודעת שאוהב אותי .אבל מאז הלידה וקצת לפני אנחנו פשוט לא מצליחים לתקשר.כל יומיים מתהלכים בבית מבלי לדבר בינינו אלא אם כן זה קשור לטיפול בתינוקת.תחושת בדידות משני הצדדים (כך עלה משיחות שניסינו להעלות בינינו) מצידו טוען שאי אפשר לדבר איתי,ואני מצידי מרגישה מותשת נפשית.הבנאדם לא מבין אותי וכל דבר צריכה להסביר לו.מסיר אחריות בהרגשה שלי.לעיתים עולה בי תחושה האם עשיתי טעות שהבאנו ילדה לעולם יחד? כמובן שאני אוהבת את הבת שלי עד כאב ולא יכולה לדמיין אפילו את חיי בלעדיה.הדבר הכי טוב שקרה לי זה להיות אמא שלה.אבל מצד שני בנתיים הנישואין שלי ממש בסכנה. (מבינה שאולי יש פה גם את הרכב ההורמונים וכ׳ו,אבל זה מרגיש מעבר ואילו דברים שהיו עוד לפני ההריון..) ועוד חשבנו בעבר להביא צמודים..איזו בדיחה. בנות שעברו לידה ראשונה,איך צלחתן את השינוי בסטטוס המשפחתי? איך שרדתן את הזוגיות עם הבעל?😔