תינוק בן חודש קילחתי אותו לפני יומיים ונכנס לו שמפו על העיניים בטעות מאז…

שבועיים אחרי לידה , ביום הלידה לקחתי כדורים לייבוש חלב, ופתאום ראיתי עכשיו נזילת חלב מהשד. קרה למישהי? הגיוני?

פוסט פריקה… אני חודשיים וחצי אחרי לידה שנייה, יש לנו בן בכור ובת. אני סובלת מבעיות עיכול וכאבי בטן כרוניים שאין להם אבחנה או הסבר, ניסיתי הכול, ועכשיו התחלתי תהליך אצל נטורופתית, התחלנו תהליך של תפריט וצמחי מרפא, ואורח חיים רגוע, הורדנו מוצרי חלב, גלוטן, תפוחי אדמה תירס סוכר אורז שום בצל תבלינים.. ולאכול בשעות מדויקות כמעט ולא נשאר לי מה לאכול, אני ממש משתדלת וזה קשה לי, אני מניקה עם 2 קטנים, ופתאום לשנות את כול המוצרי מטבח ולהכין כפול בארוחות, יש לציין שהכאבים הולכים ומשתפרים וזה ממש עוזר לי להרגיש טוב אבל זה דורש מאמץ והשקעה ב100 אחוז, ואתן יודעות מה זה אחרי לידה עם קטנים ממש קשה להתמיד… מאז שהקטנה נולדה אני קמה אליה בלילות, רק אני, כי בעלי שיהיה בריא אי אפשר לסמוך עליו, אין לו את זה, קשה לי לתת לו את האחריות הזאת, הוא אם הוא עייף הילדה תצרח הוא לא מתייחס, וכמה שניסינו אין לא עובד… יש לי כבר כמה לילות ללא שינה ואתמול הייתי ממש עצבנית כבר מעייפות, ובעלי ברוב חוצפתו חוזר לי מעבודה גם שעה אחרי הזמן, וגם אומר לי כואב לי הראש היה לי יום קשה, עכשיו אני מבינה גם הוא בן אדם וגם לו קשה בעבודה, והוא פשוט שם לו שירים מרדימים והלך לישון, בזמן שאני גמורה ואין לי הרבה מה לאכול כי הוא לא עשה קניות,הלכתי להביא את הילד מהגן וטקטקטי את הבית בזמן שהוא ישן, ואז הלך להתפלל ואמא שלו באה לשטוף לי כלים ולעזור רצתה לבוא לראות את הנכדים… רציתי לצרוח עליו אבל אמא שלו הייתה בבית והילדים. והוא המשיך ונכנס שעה לעשות קקי והלך שוב להתפלל, ואני עייפה מתה מרעב עם הילדים ועם אמא שלו, אציין שאנחנו שומרים טהרה ועוד לא הצלחתי לטבול מהלידה ולא נגענו אחד בשני מלא זמן, ואני פשוט אכלתי לי פריכית מגעילה עם חביתה שגם אותה הבן שלי ביקש ממני לאכול פשוט עלו לי דמעות ורציתי לצעוק מהלב והנשמה ולא רציתי להפחיד את הילדים, השארתי ככה את האוכל ירדתי לאוטו וצרחתי ובכיתי את נשמתי, עד שנרגעתי ועליתי למעלה, בעלי הבין שהוא לא היה בסדר והתחיל לסדר את הבית והלך לקניות וקילל את הילד השכיב אותו לישון וניסה לקום בלילה אבל לא דיברנו כי אני יודעת שאם אפתח את זה איתו אני מזה ירד עליו ומזה יתפוצץ עליו ואני כולי עצבים בקושי הצלחתי לישון מהעצבים בגוף ושוב התחילו לי הכאבים בבטן מרוב עייפות ועצבים אני מרגישה אפס וכלום, רק נותנת לכולם ומכילה את כולם ואני גמורה. אני פשוט כרגע לא סובלת אותוווו

הילדה שלי בת 3 פעם ראשונה בגן גן עירה חוזרת מגן עיפה עכשיו נרדמה זה אמור להיות ככה ?

הבן שלי בן 2.3 התחיל גן חדש לפני שבועיים, לפני זה הוא היה במשפחתון בבית של שכנה ושם הוא ישן כמה שרצה, גם 3-4 שעות שנ"צ, לפעמים פחות. בגן החדש יש סדר יום מאוד ברור והרבה ילדים והם ישנים שם רק שעה ארבעים וחמש וזה כולל זמן הירדמות שהוא ילד שלוקח לו מלא זמן להירדם. בשבועיים האלה הערבים שלנו פשוט נהפכו לסיוט, הוא בוכה מכל דבר קטן, מלא טנטרומים, מלא דמעות, הוא כל כך עייף ומותש ואומלל, אני מרגישה שזה התעללות לצנוע ממנו כל כך הרבה שינה, ומפחדת שזה יעשה לו נזק להתפתחות לטווח ארוך. אני יודעת שעל הנייר בגיל שלו ישנים רק שעה וחצי אבל אולי הוא ספציפית צריך יותר. היום לדוגמא בשישי הוא התעורר רק בתשע וחצי, לא היה לי לב להעיר אותו לגן כי הוא ישן כל כך עמוק, אז הוא ישן 12.5 שעות בלילה ועוד שלוש שעות שנ"צ. משלים שעות שינה. אנחנו מנסים להקדים לו את השנת לילה אבל זה לא פשוט עם השגרת ערב של טיול, ארוחה, אמבטיה, סיפורים, הירדמות. הוא נרדם בערך ב9 ואני רוצה לנסות להקדים לו ל8 או אפילו לפני. מפחדת שהוא ימשיך לסבול ככה עוד, לא יודעת מה לעשות.