הבן שלי בן 1.3 חינוך ביתי . לא מדבר בכלל חוץ מלפעמים ״ אבא ״ ,לא מפיק הברות…

הבן שלי בן 1.3 חינוך ביתי . לא מדבר בכלל חוץ מלפעמים ״ אבא ״ ,לא מפיק הברות ,לא נראה שהוא מנסה לדבר בכלל ואני כל היום מדברת איתו בגובה העיניים ,לאט ,מקריאה סיפורים ,אין התקדמות ,זה תקין בגיל כזה ? בנוסף בשבועיים שלושה האחרונים יש ממש שינוי התנהגותי ,לא משחק כמעט לבד ( היה משחק עצמאי ממש יפה לפני ) כל הזמן רוצה ידיים ,ממש בצורה קיצונית ,באמת הלא מוכן לשבת בכיסא אוכל שלו לאכול ,רק עלינו ,גם בכיסא הבטיחות ברכב התחיל לצרוח שרוצה עלינו,במיטה שלו גם צורח רוצה רק לישון איתנו אני כבר לא יודעת מה לעשות ,אני לא ״נכנעת לו ״ מהר ,לא ישר מרימה אליי ,מדברת איתו מסבירה לו אבל הוא בצרחות בטנטרומים ,משתטח על הרצפה וצורח . אי אפשר לעשות איתו כלום ,לא יכולה לצאת איתו מהבית כמעט ממש מיואשת וכל יום כמו סיוט שלא נגמר ,לא יודעת למי לפנות ומה עוד לנסות אשמח לכל טיפ ,עצה ,הכוונה ,שיתוף אם היה לכם משהו כזה ומה עשיתם תודה רבה לעוזרים 🙏
💬3 תגובות

תגובות (3)

אין תגובות עדיין

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

6 ימים אחרי לידה שנייה ומשהו יושב עליי. הייתה לי לידה מדהימה אך הריון קשה מאוד. מאז הלידה אני מתפקדת – יצאתי מהבית, דאגתי לילדים ותפקדתי. ילדתי בין שבת לראשון. אבל מאז, קורה לי משהו פנימי – אני מתגעגעת ברמות של בכי ללידה. הייתה לי לידה פשוט מושלמת, וכל פעם שאני נזכרת בה אני רוצה לשחזר שוב ושוב גם את ההריון. יש תחושה ריקנית. כל תקופת ההריון רציתי כבר ללדת (זה היה הריון צמוד – חודשיים אחרי הקודם, והיה לי קשה וכבד). עכשיו אני חוזרת לאט לאט לקלילות שלי, ויכולה להיות גם משמעותית עם הגדולה בבית. ועדיין – הגעגוע להריון וללידה מציף. מתגעגעת בטירוף לימים של ההריון ולרגע המטורף וליום שבו ילדתי! מחר יעבור שבוע מאז הלידה, ובמקום רק להודות ולהתמלא באהבה (ברור שאני מאוהבת בתינוקת שלי!) אני מתבוססת בזה שזה נגמר. קרה לי גם אחרי הלידה הראשונה – ונקלטתי ישר שוב להריון… מישהי מזדהה? איך אתן מתמודדות עם הגעגוע הזה ללידה/הריון?
💬4 תגובות👍1 לייקים