למי שרלוונטי : פעוט בן חודש וחצי-חודשיים, כמה תמ״ל אוכל ?
הריון ולידההריון ולידה
💬4 תגובות

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי31 ביולי 2025 בשעה 21:34
120
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי31 ביולי 2025 בשעה 22:03
שלי בת חודשיים אוכלת 120 לפעמים 150 או קצת יותר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 באוגוסט 2025 בשעה 03:48
120
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 באוגוסט 2025 בשעה 04:49
120 -150

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

סתם רוצה לשתף אותכן,אני שבוע 22 היום עד עכשיו כמעט אף אחד לא יודע לגבי זה שאני בהריון.זה הריון ראשון שלי,ההריון הראשון ראשון נגמר בהפלה בשלב ממש מוקדם.ובפעם הראשונה שנכנסתי להריון החברה הכי טובה שלי שהיא כמו אחות בשבילי והדבר הכי יקר לי קיבלה את העובדה שאני בהריון בצורה מאוד לא טובה לא בגלל קנאות אלא פשוט כי היא גדלה וחונכה וחושבת אחרת כמוני,אני לא נשואה ישלי בן זוג שאנחנו ביחד שנתיים ומשהו כמעט 3 והזוגיות שלנו הייתה קשה בהתחלה אבל התגברנו על הכל ואנחנו גם לא נחשבים ליהודים והיינו בתהליך גיור שסוגשל נפלנו ממנו באמצע כי נכנסתי להריון ואז קרתה הפלה והראש לא היה עסוק בזה,קיצר היא מתחילת ההריון אמרה שזאת טעות ושאנחנו עוד צעירים(אני הייתי בת 21 הוא 22 עכשיו כבר אני 22 הוא בקרוב 23)ושאני הורסת לעצמי את החיים ושאפילו לא סיימתי את הגיור שקודם לפחות אסיים אותו וככה היא הייתה,בקושי התרגשה או שאלה איך אני מרגישה בהריון ואז קרתה הפלה והיא ניסתה לעודד אותי וכל מה שהיא אמרה זה זה בסדר זה יגיע בזמן שלו כנראה זה לא היה צריך לקרות אתם גם ככה צעירים הייתם הורסים לעצמכם את החיים ועוד שתי חברות שגם טובות אבל לא כמוה האמת תמכו ודיי שמחו מזה שאני בהריון אפילו היו הולכות ביחד להסתובב נגיד ומחפשות בגדים בשביל התינוקי שלי ומצלמות לי ומתלהבות איתי והכל וניסו באמת לנחם אותי כשקרתה ההפלה.קיצר מאז שגיליתי שאני בהריון שוב(גם שכחתי לציין שאבא שלי נפטר ממש לפני שנכנסתי להריון הראשון ראשון אז בכלל הייתי מנותקת רגשית מכולם והכל כי הרגשתי שכל העולם שלי קרס ומת לי חצי מהלב והנשמה)אני לא דיברתי עם אף אחת מהן ממש לא הגבתי לשום הודעה לשום פוסט כלום,לא נתתי להן שום 'סימן חיים' כבר כמה חודשים טובים ולא הסברתי לאף אחת מהן למה ומה קורה איתי פשוט סיננתי או לא עניתי כי פחדתי בעיקר מהתגובה של החברה הכי טובה שלי הרגשתי שאני חייבת אותה כתומכת כעוזרת כאוזן קשבת ושהיא לא מסוגלת להיות כזאת עבורי הרגשתי שאני חייבת חיוביות וחיזוקים ולא הורדה עצמית אז לא דיברתי איתה,וגם עם החברות האחרות לא דיברתי כי זה פשוט הזכיר לי כל פעם את זה שעברתי הפלה פעם קודמת ולא רציתי לספר להן לפני שמדברת עם החברה הכי טובה שלי(מקווה שעדיין תהיה כזאת). למה בכלל התחלתי את הפוסט הזה,כי רציתי לשאול את דעתכן אתן חושבות שהן או בעיקר היא,אחותי,תסלח לי בסופו של דבר על זה שלא סיפרתי להן והיא תצליח להבין למה נעלמתי לה ולא דיברתי איתה מלא זמן,ניסחתי לה הודעה ממש ארוכה והסברתי את עצמי הכי טוב שיכולתי אבל מפחדת שהיא לא תסלח לי היא באמת כמו אחות בשבילי והיא כלכך כלכך חסרה לי בתקופה הזאת עוברים עליי כלכך הרבה דברים שאין לתאר גם בלי קשר להריון והיא כלכך חסרה לי היא תמיד הייתה פה בשבילי ותמכה בי ועזרה לי אני לא יודעת למה חטפתי כזה אנטי כלפיה בהריון הזה מרגישה שעשיתי טעות וטעות שאולי תעלה לי באחות. אתן הייתן סולחות לי אם הייתם במקומה?אתן חושבות שיש לי עוד סיכוי להחזיר את אחותי אליי ולשקם את הקשר שלנו?
מדברים על הכלמדברים על הכל
💬24 תגובות