סתם רוצה לפרוק… אני עם תינוק מתוקי ברוך השם התחלתי עבודה חדשה יחסית אחרי החופשת לידה ואחי הקטן נפטר לפני חודשיים בהפתעה והכל נכנס אחד בשני ואני מותשת ממש מהכל אני מנסה להיות כמה שיותר אצל ההורים שלי לעודד אותם ושיהיו עם הבן שלי כי זה משמח אותם קצת אבל אני עייפה כבר מלא להיות בבית שלי מהחוסר שגרה נורמלית אני מרגישה שאני עצבנית כל כך מאז המקרה עם אחי זכרונו לברכה ואני מוציאה את כל העצבים שלי על התינוק שלי או על בעלי ואני רותחת מעצביםםםם ולא יודעת איך להירגע אני שונאת את כולם שונאת לא יכולה לראות אף אחד ורוצה רק להיות לבד לבד לבד לא מסוגלת יותר…. אני מתעוררת ועל אוטומט כמו רובוט זורמת עם החיים וסוחבת את עצמי