אנחנו גרים אצל ההורים שלי כבר חצי שנה. אמא שלי דופקת חשבון ברמה מטורפת לבעלי שהכל יהיה נקי כשהוא בא שלא ייחסר לו כלום שהכל יהיה מתוקתק, סוג של מנסה לרצות אותו. היא כל הזמן אומרת לי שקשה לה כבר שאנחנו גרים שם ושהיא צריכה לתקתק את הבית לפני שהוא בא וזה מכביד עליה. אני מאוד רוצה לעבור דירה, גם בעלי אבל הוא לא להוט על זה בכלל.. לא משנה כמה אני מדברת איתו וחופרת לו שאני ממש רוצה לעזוב הוא לא ברבאק על זה כמוני. מצד שני אני כבר לא יכולה לשמוע את החפירות של אמא שלי כבר נמאס לי. אמרתי לה מה את ככה מתקתקת את הבית לפני שהוא בא תפסיקי להגזים, לא עוזר. אם הוא ידע שאמא שלי רוצה שנעזוב הוא יעשה הכל כדי לעזוב כי הוא מאוד מתבייש מאמא שלי, אבל אני לא יכולה להגיד לו דבר כזה זה לא נעים. אז אני נמצאת במצב של חפירות מאמא שלי שנעזוב, והפעלת לחץ על בעלי שנעזוב וזה לא עוזר. נמאס
הריון ולידההריון ולידה
💬4 תגובות

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 ביולי 2025 בשעה 08:02
תיהי פעילה יותר תנסי לחפש דירות , תקבעי לכם דירות לראות ותזיזי את זה קדימה זה בסוף זה יגיע למצב לא נעים וכדאי שתעזבו לפני כן.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 ביולי 2025 בשעה 08:14
הייתי אומרת לו. בצורה לא ישירה..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 ביולי 2025 בשעה 08:19
תרמזי שאת מרגישה שאולי זה מכביד על אמא שלך...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 ביולי 2025 בשעה 08:42
הכל טוב למה לא נעים? זה הגיוני להגיד מאמי אני מרגישה שלאמא שלי זה קשה וכבד אני מכירה אותה מספיק זמן בשביל להבין שכבר קשה לה אני מתחילה לחפש לנו דירה

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

עכשיו אמרו ברדיו בערוץ *כל חי* שהרב... יצחק יוסף *הבן של הרב עובדיה יוסף* ביקש בכל לשון של בקשה... שהיום (יום שני 30/10/23) בשעה 16:30 כל עם ישראל *בכל העולם* יגיד את פיטום הקטורת. *ככל שיהיו יותר הרבה יהודים שיגידו ביחד!!!!!!! את פיטום הקטורת, זה יקרע ויסיר את כל הדינים הקשים שיש מעל עם ישראל ויגן על החיילים שלנו שנלחמים בעזה* *לשתף/לפרסם כמה שיותר בכל רשתות המדיה* פיטום-הקטורת אַתָּה הוּא ה' אֱלהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבותֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אותָם עַל יַד משֶׁה נְבִיאָךְ כַּכָּתוּב בְּתורָתָךְ: וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבנָה זַכָּה. בַּד בְּבַד יִהְיֶה: וְעָשִׂיתָ אתָהּ קְטרֶת רקַח מַעֲשֵׂה רוקֵחַ. מְמֻלָּח טָהור קדֶשׁ: וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאהֶל מועֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה. קדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם: וְנֶאֱמַר וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרן קְטרֶת סַמִּים. בַּבּקֶר בַּבּקֶר בְּהֵיטִיבו אֶת הַנֵּרת יַקְטִירֶנָּה: וּבְהַעֲלת אַהֲרן אֶת הַנֵּרת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטרֶת תָּמִיד לִפְנֵי ה' לְדרתֵיכֶם: תָּנוּ רַבָּנָן פִּטּוּם הַקְּטרֶת כֵּיצַד. שְׁלשׁ מֵאות וְשִׁשִּׁים וּשְׁמונָה מָנִים הָיוּ בָהּ. שְׁלשׁ מֵאות וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמות הַחַמָּה מָנֶה בְּכָל יום. מַחֲצִיתו בַּבּקֶר וּמַחֲצִיתו בָּעֶרֶב. וּשְׁלשָׁה מָנִים יְתֵרִים שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כּהֵן גָּדול וְנוטֵל מֵהֶם מְלא חָפְנָיו בְּיום הַכִּפּוּרִים. וּמַחֲזִירָן לְמַכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יום הַכִּפּוּרִים כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָיוּ בָהּ. וְאֵלּוּ הֵן: (א) הַצֳּרִי. (ב) וְהַצִּפּורֶן. (ג) וְהַחֶלְבְּנָה. (ד) וְהַלְּבונָה. מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה. (ה) מור. (ו) וּקְצִיעָה. (ז) וְשִׁבּולֶת נֵרְדְּ. (ח) וְכַרְכּום. מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. (ט) קושְׂטְ שְׁנֵים עָשָׂר. (י) קִלּוּפָה שְׁלשָׁה. (יא) קִנָּמון תִּשְׁעָה. בּורִית כַּרְשִׁינָא תִּשְׁעָה קַבִּין. יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָתָא. וְאִם לא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִיוָר עַתִּיק. מֶלַח סְדומִית רובַע. מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אומֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהִיא. אִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ. וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל סַמֲּמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה: רַבָּן שִׁמְעון בֶּן גַּמְלִיאֵל אומֵר: הַצֳּרִי אֵינו אֶלָּא שְׁרָף הַנּוטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בּורִית כַּרְשִׁינָא לְמָה הִיא בָאָה כְּדֵי לְשַׁפּות בָּהּ אֶת הַצִּפּורֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לְמָה הוּא בָא כְּדֵי לִשְׁרות בּו אֶת הַצִּפּורֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוד: תַּנְיָא רִבִּי נָתָן אומֵר: כְּשֶׁהוּא שׁוחֵק אומֵר הָדֵק הֵיטֵב. הֵיטֵב הָדֵק. מִפְּנֵי שֶׁהַקּול יָפֶה לַבְּשָׂמִים. פִּטְּמָה לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה. לְשָׁלִישׁ וּלְרָבִיעַ לא שָׁמַעְנוּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה זֶה הַכְּלָל אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין. וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל סַמֲּמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה: תָּנֵי בַר קַפָּרָא: אַחַת לְשִׁשִּׁים או לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין. וְעוד תָּנֵי בַר קַפָּרָא אִלּוּ הָיָה נותֵן בָּהּ קָרְטוב שֶׁל דְּבַשׁ אֵין אָדָם יָכול לַעֲמוד מִפְּנֵי רֵיחָהּ. וְלָמָּה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַש? מִפְּנֵי שֶׁהַתּורָה אָמְרָה כִּי כל שְׂאר וְכָל דְּבַשׁ לא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה': ה' צְבָאות עִמָּנוּ. מִשְׂגַּב לָנוּ אֱלהֵי יַעֲקב סֶלָה: ה' צְבָאות. אַשְׁרֵי אָדָם בּטֵחַ בָּךְ: ה' הושִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיום קָרְאֵנוּ: וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם. כִּימֵי עולָם וּכְשָׁנִים קַדְמנִיּות:
הריון ולידההריון ולידה
💬0 תגובות👍1 לייקים