המחזור איחר לי בשבוע מה זה אומר עשיתי בדיקות דם היום בדיקה ביתית יצא חיובי

מותר להשתמש בהריון ?

בטא לפני שבוע: 8 בטא היום: 1133 לא מעכלתתתת איך מעבירים את הזמן לבדיקת דופק???

היייי מתוקות שלי ❤️ רשימת קניות לניו בורון ? יש למישהי משהו טוב ? ❤️

מי שפיר או ניפט?? מה עדיף????

סיפור הלידה שלי:) קצת קשוח.. ב"ה ילדתי תינוק בריא וזה הכי חשוב תודה לאל. הגעתי לבית חולים עם פתיחה 2 ס"מ מחיקה של 80 בשבוע 39, עם הפחתה בתנועות, הוחלט על זירוז נכנסתי לחדר לידה והתחלנו, עשו סטריפינג מה שהתחיל לי צירים עוד לפני הזירוז, הגיע מרדים לתת אפידורל שלא תדעו איזה סבל וייסורים במשך חצי שעה המרדים פשוט מחטט לי בגב, לא מקצועי, לחוץ שהוא לא מצליח, עינה אותי, בכיתי את חיי והוא במקום לנסות להרגיע מתחיל לצעוק עליי שאהיה סבלנית ושהוא ילך...הזיה ההזיות בעלי נכנס צעק עליו ואז הוא נרגע, מרדים ערבי זבל. בסוף אחרי חצי שעה קשה של בכי וכאבים "הצליח" .. יופי, חיברו אותי לפיטוצין, ואני כבר כולי הייתי בסטרס מהסיטואציה שהיתה, רעידות כמעט התעלפתי 4 פעמים, הצירים התחזקו והפתיחה התקדמה והמיילדת בחורה צעירה וחמודה אבל לא ככ קשובה, כל רגע בודקת לי פתיחה, כל רגע מעדכנת אותי במצבי, (שלא התקדם מהר) עושה עוד ועוד סטריפינג, היא כאילו ממש רצתה "לקדם אותי" בכוח! כל פעם משנה לי תנוחה, אין לי מושג איך לא השתקתי אותה והקשבתי לעצמי, התחילו האטות לעובר וכבר נכנסו רופאים להכין אותי למצב שאצטרך קיסרי, ועוד בדיקה ועוד סטריפינג ועוד עידכון על פתיחה שלא מתקדמת (הייתי בפתיחה 4 איזה שלוש שעות) ואז לרגע אחד נשמתי עמוק ואמרתי מיילדת יקרה, אין עוד בדיקות פתיחה בקרוב, נמאס לי שדוחפים לי ידיים, אני עכשיו שוכבת איך שנוח לי ורק לי לא בתנוחות שאת אומרת, את יוצאת מהחדר ואני שמה ראש לישון, אה ותנתקי אותי מהפיטוצין,אני אתקדם לבד, גם אם זה ייקח זמן, אני לא ממהרת. היא הבינה שאין עם מי להתווכח, זו לא לידה ראשונה שלי ואני מכירה את הגוף שלי, הבנתי שאני והעובר במצוקה הודות לטימטום של הצוות הרפואי. ואז תוך שעה, שבה נחתי לי התקדמתי עם צירים משל עצמי לפתיחה 10 ילדתי בחילופי משמרות והמיילדת שנכנסה לא טרחה אפילו לאמר לי את שמה והייתה כלבה ביחס, 3 דק שהיא צורחת עליי לא לצעוק ואני מתאפקת בתוך הכאב הזה לא להעיף לה בעיטה ונגמר, התינוק בחוץ ב"ה המיילדת החרבנה גזרה את חבל הטבור מבלי לשאול אותי, הכל היה בכזה אפס רגישות ואנושיות. ברמה שלא יכולתי להסתכל עליה אחרי זה כלבה מהזן הקשוח. וזהו. סיימתי את הלידה הסתכלתי על בעלי ואמרתי לו, שזה היה הכי קשה שהיה לי עד כה בחיים, לא הקשיבו לי מעכו אותי באמת כאילו היחס היה מתחת לכל ביקורת. והמסקנה 1.תקשיבו לעצמכן 2.אל תסכימו להיות בובות של אף אחד 3.שיהיה איתכן מישהו בלידה שיודע להיות אסרטיבי מול צוות 4. אל תפחדו להגיד למיילדת רעה שתעוף לכן מהפרצוף. 5.תתפללו שיהיו לכם שליחים טובים בדרך. 6.תודה לאל התינוק שלי בריא וזה הנס הכי עצום. תודה לה' ועכשיו אני צריכה הפסקה חחח