8/40 🙌🙌 א מִזְמוֹר לְתוֹדָה: הָרִיעוּ לַיהוָה, כָּל-הָאָרֶץ. ב עִבְדוּ אֶת-יְהוָה בְּשִׂמְחָה; בֹּאוּ לְפָנָיו, בִּרְנָנָה. ג דְּעוּ כִּי יְהוָה, הוּא אֱלֹהִים: הוּא-עָשָׂנוּ, ולא (וְלוֹ) אֲנַחְנוּ עַמּוֹ, וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. ד בֹּאוּ שְׁעָרָיו, בְּתוֹדָה--חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה; הוֹדוּ-לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ. ה כִּי-טוֹב יְהוָה, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ; וְעַד-דֹּר וָדֹר, אֱמוּנָתוֹ.

חייבת לפרוק נשואה פלוס ילדה בת 1.8, הילדה בימים קשים לאחרונה כנראה בגלל שיניים+חופש סוכות בעלי איתה בבית ועובד במקביל (לי לצערי אין אפשרות לעבוד מהבית)..יצא שחברה הציעה לי להפגש אתמול אחרי העבודה ושאלתי אותו אם זה בסדר (כי בכל זאת עובד מהביתה עם הילדה) אמר שכן בטח..בזמן שיצאנו כבר קיבלתי הודעות שהבנתי שאני צריכה לחזור ושמחכה לי ריב..תמיד יש לו קטע להגיד לי ״כן בטח הכל בסדר״ ואחר כך לריב. הגעתי הביתה היה יחסית רגוע אבל היום דפק לי יציאות שאיך אני לא מבינה שקשה לו ושהוא בחיים לא יגיד לי לא לעשות משהו כי רוצה לפרגן אבל בפועל זה לא נקרא לפרגן וגם אמרתי לו אין לי בעיה שיגיד גם שלא מתאים והוא אמר שלא מוכן להגיד לי את זה אף פעם..כשסיים לעבוד היום יצא מהחדר ואני ישבתי עם הילדה והוא התחיל לסדר את הדירה באמוק אז אמרתי לו שיעזוב ושאני אסדר בערב כשהיא תלך לישון ומלמל משהו והמשיך (כאילו היה צריך להוכיח איזו נקודה). עכשיו באתי ושאלתי על מה מגיע לי היחס הזה ושאני מצטערת שיצאתי אתמול אז אמר לי שזה לא קשור ושקשה לו וזה ואמרתי שאני מבינה הכל ואז אמר יכלת לתת יד לפחות לסדר היום אז הסברתי שאני לא יכולה גם לסדר וגם להיות עם הילדה בו זמנית ותכננתי לסדר בערב אז אמר יכלת לפחות להגיד משהו כשראית שאני מסדר..כאילו בכוח חיפש מה עשיתי לא בסדר..אני רק אציין -99 אחוז מהפעמים אני מקלחת ומרדימה את הילדה (הוא תמיד מספר כמה חברים שלו מקנאים שהוא כמו שייח) ואני תמיד קמה בלילות איתה ובבקרים שהיא קמה בחמש בבוקר ונותנת לו לישון וזה ממש מעליב כל הסיפור הזה אני מבינה שהיה לו שבוע קשה אבל אני גם לא אשמה שאין לנו עזרה כמובן שלמדתי לקח לא לשאול אותו אם אפשר לעשות משהו כי הוא בחיים לא יגיד את האמת

שבוע 38, מה הסיכוי שפעילות רחמית (כאבים בקטנה עד 20 במוניטור) יתפתחו ללידה בקרוב? יש לי כאבים כבר מ6 בבוקר.

שבוע טוב ומבורך . בבקשה לא לשפוט אותי על השאלה .... אחרי שילדתי התפיסה שלי לגבי ילדים השתנתה יותר נכון התחושה.. לפני שהבאתי ילדים חשבתי לעצמי שזה באמת אושר שמחה , מטרה של בעל ואישה והמשכיות כמובן היום אחרי שיש לי ילדים אני לפעמים שואלת את עצמי מה המטרה בעצם של להביא ילדים ולדאוג להם כל החיים , סוג של השתעבדות ובסוף כל אחד תופס את הכיוון שלו והולך? כאילו כל יום זה לדאוג למישהו אחר בלי באמת לחיות את החיים שלך. גם רוב החברות שלי שהתחתנו פחות יש להן זמן אז כאילו המעגל החברתי כמעט ונגמר וכל מה שקורה ביום עבודה בית ילדים אז איך אפשר להיות מאושרים ככה? ואני כן אוהבת אותם שלא תטעו אבל לפעמים זה מרגיש עבודה קשה מדי שלא נגמרת... כל הזמן לבשל לכבס לנקות לדאוג לפרנס להלביש. שמישהי תעודד אותי בבקשה ותתן לי סיבה מפסיק טובה של מה המטרה של כל זה?

התייעצות: אני רוצה לדעת אם אני בהריון אבל עדיין לא מאחר לי המחזור, אני רק כמה ימים אחרי ביוץ… כדאי לעשות בדיקת ביוץ לפני שמאחר לי המחזור (נגיד בימים הקרובים) ועלפי זה לדעת אם אני בהריון? הרי אומרים שבהריון בדיקת ביוץ תצא חיובית🤔

אני אחרי 10 ימים מהרגע ששכבתי עם בעלי מחזור לא סדיר אני יכולה לבדוק הריון אחרי 10 ימים מהרגע שבו שכבנו ?