אז אני יגיד לך מהמקום שלי...ילדתי כשהגדול שלי היה בן שנתיים וחצי ...המעבר היה נורא קשה בעיקר נפשית ורגשית זה בדיוק כמו שאת מתארת דעת מרגישה שהולך לך לאיבוד הקשר עם הגדול .. אז באמת הבנתי את כולי לגדול כדי שלפחות על רגשות אשמה האלה והמצפון אבל זה בהחלט רגשות קשים שבאים עם לידה שנייה...אבל!!! זה עובר מהר מאד מאד ..אצלי תוך חודש כבר היה בסדר גמור ואפילו כבר קשר טוב מאד בין שתי הקטנים למרות הפער ...עכשיו הקטנה בת 8 חודשים והם מאוהבים אחד בשני ואין יותר כיף מלראות את הילדים שלך גדלים יחד😍😍

זה כיף ונחמד ילד אחד שכל תשומת הלב אליו יש יותר סבלנות ויותר קל הם גדלים מהר ומחפשים חברה עם כל הקושי לטפל בעוד תינוק זה הדבר הכי טוב שאפשר לתת לבכורה,אח או אחות קטנה ילדתי את השניה שהגדולה הייתה בת 4 לפני היא כל הזמן הייתה מבקשת אמא אני רוצה שיהיה לנו תינוק הילדה שלך כבר גדולה ומבינה אני מאמינה שהיא תשמח ותתלהב היא גם תעזור לך הרבה ממה שאת חושבת

תודה לשתיכן🫶🏻

אני יכולה להגיד שהקשר של שני הילדים, העובדה שמשחקים ביחד זה הדבר הכי מרגש שיש . וגם מעסיקים אחד את השני (כיום הגדולה בת 4.10 , והקטן 2.1). אז אחרי המעבר ההתחלתי מ1 ל2, שהוא לא פשוט (אבל יש גם דברים זורמים יותר בגידול של הניו בורן בהשוואה לילד ראשון), כשהם טיפה גדלים זה מהמם.