אני רציתי לצאת לדרך עצמאית בתור מניקוריסטית (לא בצורה מלאה אלא כתוספת לעבודה שלי כשכירה).. בעלי ממש לא תמך לא האמין בי וגם דאג להגיד את זה כל הזמן.. אמרתי שהפעם אני עושה לעצמי ושאם מפחיד אותו שגם אני אצליח קצת בזכות עצמי זה עניין שלו בלבד ואני אוכיח לו שאני טובה ויכולה (הוא עצמאי בעצמו אוהבת להגיד שהוא המפרנס העיקרי וההכי חשוב עד עכשיו דאג להראות שהוא חוזר מאוחר כדי שיהיה כסף) זלזל בי כשהייתה לי לקוחה ולא היה מגיע בזמן.. התחלתי להביא בייביסיטרית למתי שיש לי לי לקוחות ועם הזמן גדלתי וגדלתי ברמה שמסיימת עבודה בבוקר ויש לי לפחות 2 לקוחות ביום.. בקיצר התלהב ואמר סליחה

מקנאה בך. אבל אני מרגישה שנגמרו לי הכוחות. זה משהו שרק מחריף מיום ליום. לפחות לך היו הכוחות להמשיך ולהוכיח לעצמך שאת מסוגלת ויכולה. לצערי גם בעלי ככה. אומר לי כל הזמן שאני חיה על חשבונו וכל מיני שטויות והזייות. מודה. זה קשה מאוד.

יש לי ילדים. וזה הקושי לחשוב על להתמודד לבד. אני כותבת מעט. אבל זה מלווה במשבר זוגי קשה מאד. והוא יודע שבלעדיו לא אסתדר. אבל זהו. כשהחיה פצועה. היא אוזרת את כל הכלים והכוחות שיש לה כדי לפעול. לצערי הגעתי לתחתית. הנפש פצועה ומצולקת ובנוסף. בהריון מתקדם. שאפילו לא מתעניין בזה .

וואי את נשמעת כזאת מהממת💔😥 הלוואי והכל יתהפך ויתחיל להעריך אותך יותר♥️ הוא תמיד התנהג אלייך ככה? או שזה משהו תקופתי?