אני ובעלי תמיד בחילוקי דעות על היכולת. של אמא שלו לשמור על הילדים. אני ממש לא מצפה ממנה למשהוא מבחינתי שלא תשמור בכלל פשוט מרגישה שיש לי פרטנר שלא מבין את הבעיה. היא אישה מבוגרת בת 70 תכף, הוא מצפה שהיא תשמור על הקטנה שלנו תינוקת בת שנה תכף. בנייני יש לה אוטיזם בתפקוד גבוה היא פשוט לא מאובחנת. היא לא מבינה סיטואציות, היא לא מפעילה את הראש מלא פעמים ולא מפגינה אהבה. אני לא רוצה שהבת שלי תהיה איתה אני מוכנה רק עם עוד משהוא שאני סומכת עליו נמצא איתם. הבעיה מתחילה שבעלי חושב שהכל טוב ומבחינתו שתשמור עליה לבד. במקום שאני ובעלי נמצא פתרונות הוא זורק את זה עליה כשר י מסבירה לו שמבחינתי היא לא אופציה. מה הייתן עושות? זה מגיע למצב שזה כבר ממש לא שווה השווה אני והוא עם הילדים וכל פעם שהיא יכולה אז אני צריכה להתיישר ולהגיד אמן. ואני ממש לא רגוע כשהיא שומרת לי על הילדה , אני כבר פוגעת בנוכחות שלי בעבודה. מה לעשות?