ואיי ואייי ואיייי נשמה שלי תהיה ברוגע על תכעסי עליו שלא יפתח לך חרדות הוא בן אדם בדיוק כמוך שבוע אחרי שהורדתי לבת שלי את הטיטול היא רק בכתה יום שלם ופספסה אמוןןן ואמרנ לי שהיא התגעגע לטיטול שלה והתחבקנונוהתנשקנו והיא בכתה בכי תמרורריםםםם אוי ואבוי לנו עם נכעס אליהם אז פספס אז מה תחליפי לו שניה שטויות

יש דבר כזה שנקרא רגרסיה..עברתי את זה עכשיו עם הבת שלי...וזה עצבן אותי כי אני יודעת שהיא יודעת להחזיק את הפיפי, ואז קראתי שזה קורה כי הם עוברים משהו והם יודעים שהם מפספסים, וגם הם מרגישים רע עם זה אז רק צריך לחכות שזה יעבור ולא להתעצבן..כי אז זה יכול להמשך..ונראה לי עכשיו היא כבר עברה את זה טפו חמסה

אסור לכעוס עליו ובטח שלא לחשוב שזה בכוונה. זה קורה המון לילדים. ככל שתכעסי יותר את תחמירי את זה יותר וזה לא יעלם ויצור תיסכול אצל הילד. את המקום הבטוח שלו וכשאת כועסת עליו על משהו שקשה לו איתו גם ככה הוא רואה בך כמקום לא בטוח וחם. ילדים גמולים לוקחים ממש קשה פספוסים. זה בדרך כלל יושב על מקום ריגשי. הוא כנראה עובר משהו או בבית או בגן.. איזשהו שינוי, ילדים שמציקים או קושי כזה או אחר.

מפסח התחלנו גמילה והיה ממש יפה ומאז המלחמה אם איראן הילדה באותו זמן של המלחמה כל לילה הייתה מרטיבה במיטה ואז שחזרנו לשגרה עכשיו היא פשוט בקושי עושה ממש קקי ופיפי בשירותים אומנם לא מפספסת ולא עושה רק ממש שכבר ישלה לחץ ולא יכולה להתאפק אז רצה אבל עד המלחמה הלך מאוד יפה