ואי אם אני אתחיל לספר רק חלק מהדברים זה יקח ימים שלמים חח

ואו היה מלא נתחיל בלידה שלו שיצא חנוק .אחרי זה בגיל חודש היה לו חום רצנו לבית חולים בדיקות לדלקת קרום המוח שאני לא רוצה לתאר את הבדיקות המזעזעות האלו, בסוף זה היה קורונה כמות הדמעות שבכיתי באותו יום ואו. פעם אחת נפל מהמיטה רעדתי ולא הצלחתי להירגע מי זה איזה שבוע . פעם אחת נחנק ממשהו שאכל הוצאתי לו את זה מהגרון ואיבדתי כמה שנים מהחיים . וזה בעיקר הדברים שאני זוכרת הטראומטים שחוויתי איתו בשנה ו10 שלנו ביחד

הכי מלחיץ זה הבת בגיל חודשיים שקמתי באמצע הלילה ולא הרגשתי אותה נושמת. ניסיתי להעיר אותה הרמתי אותה והיא נראתה לי כמו בובת סמרטוטים, וניערתי אותה ממש רק אז היא קמה.. הדבר הבא היה הילד הנודיסט שלי שהתיישב ע,ל בימבה ג'וק שהייתה דפוקה והנעילה לא עבדה. אז הא התרומם קצת, גרם לבימבה להיפתח, והתיישב חזרה על הבולבול שלו. צרחות, לא הבנתי מה קרה לו, הרמתי אותו, כנראה שתלשתי אותו אותו מהבימבה...דם, אמבולנס, וברוך ה' הכל בסדר. ודבר שלישי זה הבנים שרבו במרפסת, ופתאום לא ראינו את הבכור. שאלנו את הקטן, איפה הבכור? הוא ענה לנו שהוא "קפץ מהצוק" עד שמצאנו אותו מאחורי משהו שהסתיר אותו.... היו עוד, כולך אמבולנס שהזמנתי לנודיסט בהזדמנות אחרת, אבל אלה הכי גרועים שחוויתי

האלה שלי בערך לגיל שבוע וחצי שבועיים נפלה לי מהמיטה אבל היא הייתה עם כמויות בגדים עליה כי שמתי מזגן אז ברוך השם לא קרה לה כלום כאילו היא נפלה והיה על הרצפה אז ברוך השם