שבוע 12 ולא סיפרתי לאף אחד על ההריון חוץ מבן הזוג, אפילו לא לאמא שלי (שאני בקשר מאוד טוב איתה), פשוט נהנת מאוד מהשקט שאף אחד לא שואל שאלות או מתייחס אליי שונה.. ובעיקר מרגיע אותי שלא צריך להתחיל לספר לכל מיני אנשים רק בגלל שמתחילים לספר ואז כל מיני אנשים אולי יתחילו להיעלב... עד כמה זה חריג? חושבות שמישהו ייפגע אם אמשוך עוד את התגלית?? (זה יהיה נכד/ה ראשון לשני הצדדים אז פוחדת מהתעלקות יתר אפילו שאוהבת את כולם) יש פה עוד כמוני?

הי בנות, אני טסה לתאילנד חודש הבא. אני עכשיו בשבוע 15. יש חיסונים שצריך לקחת? מישהי יודעת?

אני יודעת שזה יכול להישמע כאילו אני לא שמחה שאני בהריון אבל אני הכי שמחה בעולם אבל הרגשות שלי כל כך מועצמים מרגישה קושי אדיר בלי יכולת לפרוק לאף אחד מרגישה שכל מה שאגיד יצא מההקשר או לא טוב או שלא טוב לי אבל כל כך קשה לי א י מרגישה שאני מתפרקת אני ניגשת למבחן הזה בהריון בלי רטלין ואני מרגישה שאני עדיין לא שולטת בחומר ולעשות עוד מבחן חוזר עולה 555 שקלים וקיצור מתחילה לפקפק בעצמי אולי לא מתאים לי המקצוע אבל מצד שני במה אני טובה אין לי שום דבר אחר שאני אומרת יופי אני אוכל ללמוד את זה ולעבוד בזה אני מפחדת מהלידה ומרגישה שאני ניגשת לזה לבד כי אמא שלי סתם תלחיץ אותי ואחיות שלי לא קשורות מספיק קיצור ומרגישה שהזמן חונק אותי מסביב לצוואר אין לי זמן לנשום אני רוצה כל כך הרבה דברים ואין לי זמן לכלום אני כבר משתגעת מעצמי ולא יודעת מה לעשות אני גם חושבת על זה שאחרי לידה אצטרך להיות בבית ולא יכולה לחשוב על זה לא מסוגלת להיות בבית בלי מעש כמובן שכשיש תינוק זה משהו אחר אבל פתאום אין עבודה לקום בבוקר קיצור אני לא יודעת מה הבעיה שלי אני מרגישה הבן אדם הבי מתוסבך בעולם 😫