אין חוצפה כזאת תגידו לי אם אני מגזימה גיסתי לא לוקחת את הבן שלה לגן כי היא טוענת שמתעללים בו הילד אומר שלא זה ילד מהגן שהרביץ לו ומי שומר עליו אמא שלי בת 65 גם קשה כי יש לי אחות שהיא בריאה בנפשה והיא כל היום איתה לא מספיק זה היא מביאה את הבת הבכורה שלה כי הקייטנה זה יקר לה את והיא לא הולכת ומי צריך לשמור עלייה אמא שלי ובנוסף יש גם את הילדים של אחותי שהם לא קלים גם .עזבו שאין לנו שינה באים ב6:30 מעירים את כולם. אז אמרתי לה אם יקר לה או שמתעללים והיא מחליטה לשאיר בבית לא על חשבון אמא שלי רוצה שתשב איתם בבית ואני בגללה צריכה לרוץ ממקום למקום בחודש 9 בחום הזה לספיק כדי לעזור לאמא שלי .והיא בתגובה טוב אני אצא מוקדם ואיפה היא בכלל עדיין בעבודה חצופה כל פעם שנמאס לה מילדים זורקת אותם לאמא שלי והולכת ולאמא שלי קשה לה להגיד לא זהו פירקתי
הריון ולידההריון ולידה
💬4 תגובות

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 ביולי 2025 בשעה 12:12
אני חושבת שאמא שלך היא זו שצריכה לדבר איתה, אם זה מפריע לה. מבינה את הדאגה אבל אמא לא צריכה להתבייש להגיד לבת שלה שזה קשה. הורים לא פה בשביל לעשות לנו בייביסיטר, הם כמובן יכולים לעזור אבל אם זו מעמסה וקשה לה, כדאי לה לדבר איתה ולהגיד לה שאין לה בעיה אם זה יהיה למשל לשעה שעתיים, אבל לא כל היום. במידה והגננת מתעללת לטענתה, שתמצא גן/מטפלת אחרת.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 ביולי 2025 בשעה 12:25
לדעתי את צריכה לעשות שיחה עם אמא שלך כדי שתדבר איתה, אם זה לא עובד תנסי את ובעלך לדבר איתה כי דבר כזה דומה קורה לסבתא שלי, היא מאוד מבוגרת עם בעיות בעיניים, דוד שלי הביא 3 צמודים ומאז שנולדו סבתא שלי טיפלה בהם. הם בייסקלי גרים אצלה. אשתו עובדת המון וגם הוא ככה שהם אומרים שיגיעו מוקדם אבל לא מגיעים לקחת אותם. יש לילדים כבר ארון בגדים אצלה, ואת כל מה שצריך. אבל קשה לה. הסיבה שאמרתי לך שאם לא יעזור שתדברי עם אמא שלך, כי ניסיתי לדבר עם סבתא שלי והיא אומרת לא משנה כמה קשה לה היא לא מסוגלת להגיד להם לא. (בלי קשר לזה שהם אפילו לא עוזרים לה בקצת אף פעם) יכול להיות שאמא שלך אותו הדבר כמו סבתא שלי, כשהם לא נמצאים היא מתגעגעת אבל יכולה סוף כל סוף לנוח, וכשהם נמצאים קשה לה יותר מידיי והיא לא מוצאת את המילים להגיד להם לא..

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

היי בנות אשמח שלא תשפטו ומי שקשה לה לקרוא את הפוסט שתעבור לפוסט הבא כי קשה לי כרגע עם ביקורת. יש לי בת בבית, בת שנה, עוד מההריון הראשון רציתי וייחלתי לבן. כשגיליתי שזו בת בכיתי יומיים והיה לי קשה. מיותר לציין שהיא החיים שלי ושל בעלי ושאני לא יודעת איך חיינו בלעדיה וכל יום אני מודה לבורא עולם עליה. ברוך השם נכנסתי להריון שני וגיליתי שזו בת, אמנם לקחתי את זה פחות קשה מההריון הראשון, אבל עכשיו אני בוכה ומרגישה מדוכדכת. מצד שני אני מסתכלת על התינוקת שלי וכל כך שמחה בשבילה שתהיה לה אחות, אבל אני כל כך רוצה בן… שאני מרגישה ששוב זה התנפץ לי. מקנאה כל כך במי שיש לה בנים. האחים שלי עדיין לא יודעים ואני כבר לא רוצה לספר להם ולא למשפחה המורחבת, כל החשק ירד לי אני אשמח לעידודים ממי שיש לה בנות צמודות, אם היה לכן גם קשה לגלות שיש עוד בת ואיך עברתן את זה?… תודה לאל מי שקראה עד לכאן ושוב מבקשת לא לשפוט..
הריון ולידההריון ולידה
💬41 תגובות