אולי וסת?

אני לא יודעת מה זה יכול להיות. אבל! את העדה היחידה מול הקב״ה ואם בחרת לשמור נידה האחריות היא עליך בלבד. בעלך לא יודע מה קורה אצלך בתוך הגוף. את מחטיאה אותו מאמי, ואת עצמך. אני לא עומדת במקום שלך יקירה ואין לי יכולת לשפוט, גם אני נפלתי בחיים. אבל..את מבזבזת ימים שיכלת לספור כימי דימום ומיד אחריהם להתחיל נקיים ולטבול שוב בטהרה שלימה ולקיים יחסים עם בעלך בעזרת ה׳. לא חבל? המצפון שלך שאת מרגישה, לא יעזוב אותך. הוא יגרום לך להתכחש ולהדחיק ואת לא תרגישי טוב עם זה. מחבקת ומחזקת אותך והלוואי ותצליחי. קודם כל בשבילך! ובנוסף, אם לא נבדקת עדיין אחרי 6 שבועות, אולי זה משמיים כי את צריכה עוד זמן להחלים ואז להבדק ולקבל אישור רפואי לקיים יחסים.

את צריכה להגיד לבעלך. הוא סומך עלייך בעניין הזה. לא לאכול את עצמך על הקושי לגעת וגם אם נופלים ונוגעים, להיות בשאיפה לשמור אבל בלי רגשות אשם מטורפים. ומצד שני - לשים גבול מאוד ברור שגם אם קשה וקורה שנוגעים - לא שוכבים.

וואיי קשוח האמת לטבול אחרי חודש שלא נוגעים ואז לחזור לקבל דימום באמת לא פשוט בכלל ניסיון מאוד גדול... ולגבי הדימום אם זה לא דימום עכשיו מסיבי וחזק כנראה זה הווסת שחזרה אבל תבדקי אולי תלכי לרופאת נשים או משהו כזה