יש לי שאלה.. אשמח למענה.. מאז ומתמיד הייתי בחורה שאוהבת לצאת ,ולהנות ושל אלפי חברות... כל הזמן ומכל כיוון וגם היום שאני נשואה עם ילדים חשוב לי לצאת לפעמים (יחסית הרבה ) וזה בעיקר בערב שבעלי חוזר , ובעצם הילדים כבר ישנים זה לא שאני משאירה עליו איזה עול. הוא טוען שאשה לא אמורה לחפש לצאת אם טוב לה בבית, ואם יש לה בעל שהם אוהבים. עכשיו - גם בשבילו אני מתפנה תמיד ולא מחסירה דבר. פשוט באמת חשוב לי לצאת , אני באמת אוהבת את זה וזה חלק ממני.... ובעלי ממש נפגע מזה.. הוא אומר לי למה אני תמיד מחפש את הבית ואת תמיד מחפשת לצאת מהבית הוא טוען שאשה הטבע שלה זה לחפש את הבית, את המשפחתיות , את הכיף שבבית , את הארוחות ערב עם הבעל...ואני לא כזו.. מה זה מעיד עליי? זה תקין לא תקין? אשמח לחשוב מהצד מה אתן חושבות ? מציינת שאני עם צמודים ולא קל לי..