שבוע 40 פלוס 3 לא רוצה ללכת לביקורת מהחשש והפחד מלידה קודמת, רוצה ללדת לבד ללא התערבויות תרגיעו אותי?🥲

אז הילדים לאחרונה בתקופה של רק אמא. זה לא פשוט אבל סבבה. הם היו בתקופה של רק אבא עד לא מזמן. אז היינו את חמותי אתמול ובעלי אמר לה מסכנה סיוון הילדים כל היום על הראש שלה לא נותנים לה שקט ונדבקים אליה כל היום. ואזזזזזזז חמותי אומרת לנוווווו שלדעתה הם ככה כי לאחרונה אני מעורבת בחיים שלהם אז הם מפצים על כל הזמן שלא הייתי מעורבתתתתתתת מההלם לא עניתי לה והיא המשיכה בשטף דיבור ואז איכשהו התעשטתי ואמרתי לה מה הכוונה מעורבת לאחרונה? ואז היא התחילה לגמגם כי לא רגילה שאני מגיבה לה על כל הפניני חוכמה שלה ועל הדברים שהיא חושבת לדעתה. התחילה להגיד כן היה חופש של החגים וזה. אמרתי לה גם בעלי היה בחופש בחגים והיה איתם ואני בכלל עבדתי על העסק שאני פותחת כל התקופה של החגים ובעלי היה איתם רוב הזמן. היא המציאה איזה תירוץ ונכנסה למטבח. אמרתי לבעלי אחרי זה מה היה היציאה הזאת והוא אומר לי לא יודע באמת זה היה מרגיז. ואני עד עכשיו עצבנית... איך אני לא רוצחת אותה וגורמת לזה להיראות כמו תאונה?

האם גם בשבוע 39 זה מסוכן להרים דברים כבדים?

יש לי ילדה בת 10 חודשים אני מאוהבת בה קשות. אבל יש משהו שמבאס אותי להודות. כשבעלי אוסף אותה מהגן / כשהיא נשארת לשעת הארכה אני בתוך תוכי שמחה, כי יש לי עוד שעה של לשבת בעבודה. ואני תוהה אם זה משהו לגטימי? שאני מאוהבת בה ברמות אבל מצד שני זה גם כל כך קשה להעסיק אותה/ להרים/ להתרוצץ בכל הבית/ להאכיללל ולחתלללל לא פשוט ומבאס שאני לא נהנית מכל הרגעים האלו זה פשוט קשה