היי בנות מקווה שלא יצא לי פוסט ארוך אני בת 24 נשואה עם תינוקי קטן אבל פשוט לא טוב לי בזוגיות שאני נמצאת בה אני התחתנתי עם בעלי שגדול ממני ב-9 שנים ויש לו פשוט ראש פרימיטיבי עכשיו אני אוהבת אתזה אבל בגבול הטעם הטוב מרגישה שאין לי איתו חיבור ריגשי הוא דואג לי רק לדברים הפיזיים הכוונה שהוא דואג לי לאכול אם אני רעבה בעבודה אז הוא מזמין לי לאכול דואג שלא יחסר לי כלום בקיצור אבל זה פשוט נמאס כי יש גם את הפן הרגשי אין לי את המילה הטובה הזאת באמצע היום אין לי את החיבוק הזה סתם ככה מאחורה אין לי את השאלות האלה אחרי העבודה של איך עבר עליי היום מה עשיתי היום כאילו אפס התעניינות וכאילו וואלה זה חסר לי אני יודעת שמגיע לי יותר טוב מזה וזה לא שהוא עושה אתזה בכוונה זה פשוט באופי שלו מלא זמן אבל מלא זמן הוא לא אמר לי שהוא אוהב אותי ואני יודעת שכן אבל כאילו באלי לפעמים להרגיש ולשמוע אתזה כבר מעל לשנה פלוס שאני לא שמעתי תמשפט הזה ואני לא אחת שמבקשת הרבה נשבעת שלא אבל כאילו המינימום של המינימום אני מבקשת אם אני רוצה סתם מגע אז אני מרגישה שאני צריכה לשכב איתו בשביל להרגיש אותו וכאילו לא יודעת מה לעשות פתאום אני מתגעגעת למישהו שהיה לי איתו קטע לפניו והוא פשוט גרם לי להרגיש טוב ואני מרגישה קצת תחושת פספוס אם להגיד תאמת וזה פשוט עצוב לי כי אני מרגישה כאילו אני בוגדת קיצור לא רוצה לחפור אה וחודש הבא אני הולכת לרב נתנאל בנתיבות בשביל שיכוון אותי אם הוא הזיווג שלי פשוט מבאס אני יודעת שפשוט מגיע לי יותר טוב מזה