יצאנו אני ובעלי לנופש קצר, ממש קצר, פעם ראשונה נראלי בחיים שהסכמתי לשים את הקטנים אצל אמא שלי ולנסוע בדרך למלון, בעלי החליט שזה הזמן לפרוק עליי תסכולים, את כזאת וכזאת כאילו הייתי בכזה מאמץ נפשי לשחרר בשבילו, ידעתי כמה חשוב לו השקט הזה, רגע לבד...ובמקום לתת תחושה נעימה חירבן את האווירה, אחרי שהגענו חיבק אותי ואמר לי די בואי נשים בצד נדבר על זה מחר, אמרתי לו שהוא חי בסרט, ושנמאס לי שכל דבר שאנחנו עושים בשביל הקשר שלנו מסתכם בזה שהוא מוצא בזה הזדמנות לפתוח עליי את כל האיכסה שיש לו בפנים. באלי לעוף מפה שיישאר לבד במלון ולחזור לתינוקות שלי. אבל כואב לי על הכסף ששילמנו סתם. כרגיל מחרבן רגעים, מחרבן חופשות זה דפוס.