אמהות לילדים מניסיון שלכן הילדים חוזרים מהגנים כמובן שמקבלת אותם יפה שואלת לי…

תגידי לבעלך היפיוף שהוא אבא שלהם גם ובמקום לדבר שיתייחס אליהם ויקח אותם קצת להעסיק שיעשה משהו מועיל

חח קרעת אותי.. חרוב הוא חוזר בערב אחרי עבודה מתישה. אבל הערות האלה מערערות לי את האמהות..

לרוב 🙃

ילדים עצמאיים זה עניין טריקי. אני יכולה להגיד לך על עצמי שאני תופסת את עצמי לפעמים מרגישה שלא הייתי איתם בכלל ורק התעסקתי בדברים אחרים ואני מרגישה רע עם עצמי. כי כן חשוב לי שהם יקבלו תשומת לב וזמן משחק ושטות איתי, וגם לי חשוב לא להתעורר עוד 10 שנים ולהרגיש שפספסתי אותם. כל עוד מאזנים ולא ״מנצלים״ את העובדה שהם עצמאיים זה בסדר גמור.

אני שוב אומרת אני נמצאת איתם בין לבין כשצריך אם זה ארוחות אם זה מקלחות אם זה לתווך בין מריבות אם זה להוציא להם משחק מהארון אני נמצאת אבל הציפייה שאני אהיה גננת מכבידה מאד במציאות. אז אני מסבירה לבעלי שבבוקר עד הצהריים הם במתכונת של לוז ואחר כך יש את הזמן החופשי כמובן שאני האמא ואני רוצה שיזכרו אותי לכל החיים אין ספק שיזכרו לטובה כמובן אבל אין דבר כזה להיות אמא טובה גם בלי זה?? אני חייבת להיות עליהם ממש??

והילדים ממש לא מטרד עבורי ההפך אני כל הבוקר מתגעגעת אליהם ורק מחכה שיבואו והכיף שלי זה להיות איתם רק שבפועל לא יכולה להרשות לעצמי להיות איתם נון סטופ

עוקבת

בעייני זה מעולה,מה עדיף ילדים שלא עוזבים לך תרגליים ולא יודעים להעסיק את עצמם,להפך,הוא כנירא לא מעריך מזה ילדים שמעסיקים את עצמם,לפעמים הילדים שלי נודניקים ורק רוצים שאני יעסיק אותם וזה סיוט,שוב אני גם איתם נותנת צומת לב אבל שוב את פעולות הבית עושה ביחד איתם שהם בבית,אני לא בעונש שאני צריכה לעצור את חיי לחכות שירדמו ולהתחיל את הבית,אני מסדרת את הבית בזמן ערות ובזמן שהם ישנים זה הזמן הקדוש שלי,ילדים עצמאיים זה הדבר הכי טוב שיש,עבדתי כל כך קשה שהם יהיו ככה,כמובן שלפעמים בא להם אותי ואת יודעת לתת להם יותר ואני שם אבל מלחתחילה ההרגל הוא שיעסיקו את עצמם,והם מישתתפים גם בעזרה בבית,מורידים כביסה,סוחבים לי,מנקים,מסדרים אחריהם,תהיי בטוחה בעצמך,ואולי תראי לו יום אחד מזה ילדים שתופסים לך ברגל והוא יעריך אותך ותחינוך הזה לא קל להגיע לחינוך כזה שילד מעסיק את עצמו ומיסתדר