בנות התייעצות: אני בהריון ראשון, גרים ליד ההורים של בעלי (ההורים שלי רחוקים). במשפחה של בעלי נהוג לא להביא ולהכין מראש את החדר והדברים של התינוק אלא רק לאחר הלידה. חמתי אמרה לי אל תדאגי בזמן שתהיי בבית חולים אני אארגן לך את כל החדר, אכבס את הבגדים של הבייבי וכו׳.. אצלי במשפחה זה לא נהוג ככה והייתי רוצה לסדר ולארגן בעצמי את הכל עוד לפני שאלד ככה שאלך ללדת בראש שקט.. אבל היא כבר סוג של ״החליטה״ שזה יהיה כמו שהיא אמרה.. כששיתפתי את בעלי הוא אמר לי שנעשה מה שאני רוצה ולא לדאוג מאמא שלו, היא לא תיפגע וכאלה מה אתן חושבות? כדאי לי להיעזר בה או לעשות הכל לבד? אשמח לתשובות מהניסיון שלכן
הריון ולידההריון ולידה
💬21 תגובות

תגובות (21)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 ביולי 2025 בשעה 17:49
חד משמעית חיים שלך, בית שלך, היריון ולידה שלך!!! את (בשיתוף עם בעלך) היחידה שמחליטה!!! ומותר לך להחליט מה שטוב לך. היא יכולה לייעץ, לעצור, לתמוך. ממש לא להחליט ולא לקבוע. לא בנושא הזה ולא בשום נושא אגב… בהצלחה 🫶🏼
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 ביולי 2025 בשעה 17:50
לארגן את הדברים בעצמך יש סוג של התחדשות ושמחה שבאה יחד עם זה את יכולה לדבר איתה ולהגיד לה שזה חלק מהתהליך של להיות אמא חדשה ואת רוצה לארגן את הדברים ושאת תשמחי מאוד שהיא תעזור ותארגן לך את הבית לפני שתחזרי מהחדר לידה עם ידיים מלאות פשוט תחלקי את הדברים לחלק שאת עושה וחלק היא … ככה גם את מקבלת עזרה וגם מרגישה את ההתחלה החדשה לפנייך
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 ביולי 2025 בשעה 17:51
לארגן הכל לפני כדי שאחר כך לא תתעסקי עם זה ותארגני איך שאת אוהבת
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 ביולי 2025 בשעה 18:04
אל תעשי את הטעות הזו. זה פשוט כאב ראש לדאוג להכול אחרי הלידה כשאת כאובה

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אני 4 חודשים אחרי לידה ומניקה בלעדית. בהריון היה לי חשק עצום והיינו שוכבים מלא. מאז הלידה פשוט אין לי שום חשק לזה. אפס רצון. מרגישה שמשהו נכבה בי ואני פשוט מתוסכלת. כואב לי על בעלי שכל הזמן רוצה ולא מבין מה קרה לאשתו. אני מנסה לספק אותו לפעמים ואז יוצא שאנחנו שוכבים נטו בשבילו והוא יודע ומרגיש את זה. זה מרחיק אותנו זוגית ואני לא יודעת איך לצאת מזה. אנחנו מסיימים את היום מותשים אחרי הטיפול בילדים וכל מה שאני רוצה זה רק להתכרבל ולישון, שום חלק בי לא חושב על סקס ונהיו לי אפילו לפעמים מחשבות הזויות כמו שזה טפשי ודפוק לעשות סקס, מה אנחנו צריכים את זה, מה אנחנו ילדים מתלהבים, יש לנו ילדים לטפל ולדאוג להם. לא יודעת מה נדפק בי. בעבר הייתי מאוד פעילה מבחינה מינית, תמיד הייתה בי אש ואין יום שלא היינו מקיימים יחסים פעם אחת מינימום. מציינת שאין פה שום קשר למשיכה, בעלי ממש מושלם בעיניי ואני נמשכתי אליו מאז ומתמיד מאוד. פשוט לא יודעת מה קרה לי ולמה😕😞 מישהי מכירה את זה ויודעת לייעץ?
הריון ולידההריון ולידה
💬4 תגובות