ואי אני עצבנית ממש!! גיסי (אח של בעלי) ואשתו חזרו בתשובה. הם עושים שבת פעם בחודש אצל חמתי. אני מגיע אל חמתי פעם בחודש גם בערך ומשדלת לא כשהם שם כי פשוט לא נעים איתם. השבת הזאת לא הלכנו אז בעלי אמר לאמא שלו שנבוא בצהריים. הגענו, הם ישנו, השעה הייתה 12:30 הבית קפוא ממש ברמת המקפיא גכיסתי את המזגן כי הקטנה שלי מקוררת משתעלת וגם מנוזלת ואן לי בגדים ארוכים בשבילה. בקשתי מבעלי לכבות את המזגן הם בנתיים ישנים שנץ למעלה. בקיצור אחרי שעה שעוד מעלתה התעוררה מהשנץ היא יורדת למטה, הולכת למזגן בודקת אם כיבו אותו ואז אורמת לבעלה "כיסו את הזגן" אז אמרנו לה כן היה ממש קר ואז היא אמרה שאסור, אמרתי לה שאני לא רוצה שהיא תתקרר התינוקת ואז היא פשוט הלכה לי בפנים ועלתה למעלה, כולם בעונש לא יושבים לאכול כי מחכים לה ובעלה אחרי חמש דקות עלה אליה. פשוט הרגיש ממש לא נעים, אמרתי לבעלי בוא נלך .. חמתי נתבאסה שלא נשארנו לאכול (כשהגענו אמרנו שאכלנו בבית ), כל פעם שאנחנו שם מרגישה כאילו שהבית נשלט על ידה, היא מחליטה מתי אוכלים (אם הם בשנץ אז כולם מחכים שיקומו) גם אם ההורים של בעלי אוכלים תמיד באחת היא מסוגלת לעלות חצי שעה לפני כי הילד שלה עייף וכולם ישנו יחד. ממזערת אינטראקציה איתה למינימום האפשרי כולל בחגים אבל זה פשוט לא נעים. אף אחד לא מעמיד אותה במקום, כל ה שהיה לחמתי לומר זה "לא אני כיביתי". אך הייתן מתנהגות עם משפחה כזאת?