היי בנות .. אולי אמצע קצת נחמה פה אני בהריון שבוע 29 והבן זוג שלי היחיד כרגע…

היי בנות .. אולי אמצע קצת נחמה פה אני בהריון שבוע 29 והבן זוג שלי היחיד כרגע שמפרנס .. המשפחה שלו ניתקו איתי כל קשר עכשיו יש לו תסמונת של הקנאביס הוא מעשן כל יום כל היום.. התסמונת הזאת גורמת לבן אדם לא לתפקד ולהקיא כל היום והוא מתרוצץ מבית חולים לבית חולים זה כבר פעם רביעית שזה קורה לו מצד אחד נכון הוא אשם בזה שהוא לא מפסיק לעשן .. אני ברור שלא נוגעת בזה .. זה מתסכל לחשוב שאבא של הילד שלי לא מסוגל לקחת את עצמו בידיים לי קשה פיזית להתרוצץ מבתי חולים כל היום .. אני מרגישה אגואיסטית אבל זה לא נכון כי אני הייתי איתו כבר ברגעים האלה והוא הבטיח שלא לחזור לעשן וחזר אני לא יכולה לעזור לבן אדם שלא רוצה לעזור לעצמו בקיצור מתוסכלת מהמצב ולא יודעת כרגע איפה למצוא את השקט מה הייתן עושות במקומי?…
💬13 תגובות

תגובות (13)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 ביולי 2025 בשעה 20:58
סומכת על אלוהים שהכל יסתדר והכל יסתדר לטובה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 ביולי 2025 בשעה 20:59
מה עם גמילה?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 ביולי 2025 בשעה 21:18
בנאדם מכור לרוב לא יצא מזה בלי עזרה מקצועית,אז תציבי אתזה כתנאי כשיגיע ילד זה יהיה לא פשוט בכלל אם לא יתפקד גם פיזית אבל גם תחת היי כל היום
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 ביולי 2025 בשעה 22:56
מכור ברמה כזאת לא יצא מזה.. איך הוא עובד במצב כזה בכלל?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 ביולי 2025 בשעה 22:58
ללאוס אני לא אוהבת להגיב על פוסטים כאלה כי לכל אחד הדעה שלו והנסיון שלו בחיים בסיטואציות. אבל.. רק כי זה נוגע בי אישית אגיד את דעתי האישית בלבד. קנאביס זה גם קשה לכל דבר ועניין וגם מופיע בספרי הפסיכיאטריה כגורם למחלות נפש. מבינה שיש צורך לאנשים שחולים וזה המוצא האחרון והדבר היחידי שבאמת עוזר להם אבל העולם הזה נפרץ מזמן והיום כל אחד מבקש רשיון לקנאביס רק כדי לעשן ברשיון. כמעשנת לשעבר אני מכירה את הקושי להפסיק ואני יכולה להגיד לך שאם לא הייתי פחדנית ולא הייתי רואה אנשים שמקנאביס הגיעו לדברים חמורים יותר ופיתחו מחלות נפשיות כנראה שהייתי מנסה גם סמים אחרים. היה לי קשה להפסיק וזה היה מרדף אומלל במשך כמה שנים טובות והצלחתי להפסיק רק כשנכנסתי להריון ומאז לא חזרתי לעשן ואני גם לא מתכוונת !! זה חירב את חיי במשך שנים !! וההבנה היום שזו הייתה בחירה שלי לעשות את זה עושה לי רע. ואני רואה את אחותי שכל אותם שנים ירדה עלי שאני נרקומנית מגעילה שכל היום מעשנת היא היום מספרת סיפורים לעצמה בעיקר שהיא מפסיקה לעשן אבל את יודעת מה ? היא לא וכל פעם שהיא אומרת את זה אני יודעת שזה לא יקרה. ולעניין אחר כי כבר הבנת כמה ובערך למה אני נגד עניין העישון. בעלי בקבע וכשהבן שלי נולד הוא התחיל תפקיד קשה, אינטנסיבי וכמעט לא היה בבית במשך שנה. תוסיפי על זה שה7/10 קרה כשהבן שלי היה בן חודשיים ואני יכולה להגיד לך שלמרות שתפקדתי באופן מדהים עם כל הקושי - היה קושי מטורף לא רק פיזי כי לפיזי את מתרגלת. היה קושי מנטלי, הרגשתי בעיקר בודדה כי הייתי לבד כל הזמן ובלי משפחה בעיר חדשה בלי חברים רק אני והילד ובשלב מסוים חזרתי לעבוד והמשכתי את המרוץ הזה לגמרי לבד. ובעלי שעבד כל יום מ3 לפנות בוקר עד 10 בלילה היה פשוט גמור בשביל להכיל אותי אז נשארתי חזקה בשביל כולנו. (רק אציין שזו הייתה בחירה של שנינו שיפתח קריירה וילך לתפקיד הזה וידענו שיש לו דד ליין ואני ידעתי עמוק בפנים שאני אסתדר מעולה כך שעצם זה שתמכתי בו גם עזר לי לשחרר כעסים מיותרים על בעלי). היום אני יכולה להגיד לך שהייתי בוחרת שוב לתת לו ללכת בידיעה שאסתדר אבל מחפשת לי רשת חברתית לבטחון או פסיכולוג. ואיך זה מתקשר יחד? עישון יוצר בדידות ותחושת אחריות מצד הסביבה הקרובה על המעשים של המעשן. מעבר לזה שתינוק בבית זה קשה פיזית את תצטרכי את התמיכה הנפשית וגם האם את סומכת על אדם כזה שישאר עם הילד/ה שלך לבד בזמן שאת נחה שעתיים ? האם הוא מספיק אחראי על חיים של חסר ישע ? ואני לא אומרת תעזבי אותו אבל אם זה מפריע לך ברמה כזו זה אומר שאת מודעת למצב ואת מבינה שאי אפשר להתנהל ככה עם תינוק בבית. ודבר נוסף ואחרון, את לא צריכה להיות במקום שלא טוב לך בו רק בגלל שאת בהריון ממנו. תחשבי על העתיד שלך ושל הילד שלך כי זה כל מה שחשוב עכשיו זה הזמן שלך להיות הכי אגואיסטית שאת יכולה בשביל שניכם והאינטואיציות שלך נכונות ומאותתות לך לעשות את הבחירות הנכונות כדי לסדר את המצב הזה על הצד שהכי נכון עבורך.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 ביולי 2025 בשעה 01:54
לוקחת את הרגליים ולא נשארת חד וחלק מי שלא מוכן לעזור לעצמו הצד השני לא נשאר במקום הזה עם התנהלות כזאת
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 ביולי 2025 בשעה 07:04
לא בושה ללכת לגמילה תדגישי לו כמה שזה רציני וחמור ולא נורמלי ושילך לגמילה במצבו הוא באמת מכור ולא יפסיק לבד,צריך התערבות
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 ביולי 2025 בשעה 16:39
אהובה שלי אני מקווה שתקראי בעלי כבר שנתיים מכור לקנאביס בהתחלה זה היה בשביל הכיף .. אחרכ זה עבר למצרך יום יומי שלא יכול בלעדיו ולהכחיש שהוא ״מכור״ הוא הפסיק לעבוד. הפסיק לתפקד , רק עישן כל היום ואני לבד הייתי מביאה לבית 5.500 עם ילד וזה לא מספיק לכלום . המון פעמים רציתי לקום וללכת לא יכלתי לסבול את זה . אני צעירה בת 22 מה חסר לי? ככה הייתה המחשבה שלי. גם ככה אני מפרנסת גם ככה אני היחידה שקמה לילד . היום לאחר שנתיים שהוא מכור הוא ראה שזה כואב לי והיום כבר כמה חודשים שהוא לא נוגע . עלה על התלם , הבין שזה לא מה שהוא רוצה . לאבד אישה ילד בית . חיפש עבודה , התחיל לבנות את עצמו, והיום לאט לאט הוא נהיה יותר בעניינים .. פתאום קם לילד , מכין בקבוקים , מטייל איתו , מה שלא היה עושה בכלל . המסקנה היא שהקאנביס זה סם גרוע הם מתכחשים לזה שהם מכורים . זה משביט אותם . תהי בשבילו , אל תעזבי , תראי לו שזה כואב לך , שהוא מפרק את הבית, אל תציבי אולטימטום , כי זה לא יעבוד על מכור . ואם את רואה שכלום לא מתקדם , תעזבי- זה לא החיים שאת רוצה לילדים שלך. אני הייתי דקה מלעזוב . אם הייתי רואה שאין התקדמות כבר לא הייתי כאן היום. בהצלחה הלוואי בשבילך שזה ישתנה אני יודעת איך זה לחיות חיים לצד ״ מכור״ .

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות