הילדה כבר בת שנה ושלושה חודשים לא התחילה ללכת וגם לא נעמדת 🥺 אני רואה מסביבי את יתר הילדים של חברות /משפחה (ואמא שלי אומרת שאפילו אני בתור תינוקת) התחלתי לעמוד בגיל שנה וקצת .. בקרוב היא תכנס לגן עירייה ואני ממש מפחדת שכולם כבר הולכים ורק היא לא ואז ירמסו אותה או שזה יגרום לה לקשיים… יש מישהי שקרה לה ויש לה טיפים או הצעות ? קראתי קצת על תופעת של גמישות יתר ושמתי לב שכל מה שכתוב שם מתאים למה שקורה עם הילדה שלי (יושבת הרבה על הברכיים, צורת כפות רגליים לא ישרה..)

בת 3 שבועות, אם היא ישנה יותר מדי במהלך היום הייתן מעירות?(3 שעות)

בבקשה חייבת לדעת אם למישהי זה קרה/קורה ולמה. הבת שלי בת כמעט חודשיים, מהשעה 3 בצהריים בערך אי אפשר להאכיל אותה כמו שצריך, היא מפסיקה ומתחילה לבכות מכאבים. מישהי יודעת למה זה יכול להיות?! יכול להיות שבגלל גזים היא לא אוכלת למרות שהיא רעבה? בימים האחרונים אני נותנת לה אומפרזול בהנחית רופא אבל זה לא עוזר!

זה בסדר לחכות עוד שבועיים אני יהיה שבוע 9 והתור הקרוב היה ב 19/2 זה שבוע בסדר לראות דופק ?

היוש בנות בבקשה לא לשפוט, לפני כשנה עברתי הפלה טבעית ועדיין לא הצלחתי להיקלט להריון בריא ותקין. עברתי גם עוד הפלה בדרך. אתמול ראיתי מישהי בהריון בחודש מתקדם שיש לה 2 צמודים בבית איפשהו זה צבט לי את הלב גם גיסתה בהריון אני אומרת לעצמי למה זה לא מגיע אליי הריון תקין? אני מרגישה בלופ שלא נגמר אני שנה אחרי ועדיין בוכה, כואב לי מאוד על מה שקרה. אני לא נקלטת במהירות אז זה גם ככה כאב לי אבל הפלות זה כבר די שבר אותי. כי זה לא רק הציפיה ואכזבה זה מוסיף לזה חששות , יאוש, טראומה וצלקת לנפש. וזה משהו שלצערי לא יכולה לתקן. יש נשים שזה בא להן בקלות ומפרסמות לכל העולם שרואים להן את הבטן. ואני בחיים לא מפרסמת ולא כלום וזה פשוט לא קורה 🥺 תמיד הייתי רגישה לכל מי שמסביבי שלא נקלטה ולא השווצתי בהריון שלי השתדלתי באמת להיות רגישה. אני מרגישה שכלום לא הולך ואיפשהו אולי זה הכניס אותי לדיכאון מבחוץ אני משתדלת להראות שאני חזקה או מחייכת אבל זה לא כל כך המצב כרגע. כמה התפללתי לקבל הריון תקין, כמה סגולות עשיתי. מרגישה שהכל תקוע, שהכל לא הולך! זה ממש כמו סכין בלב הכאב הזה וזה לא מרפה 😔