היי בנות משהו שבעלי אמר לי היום וממש בכיתי אז ככה המצב שלנו כספית לא טוב בכלל…

אוי ואבוי איזה צביטה עשית לי בלב!!

אני ובעלי התחתנו בגיל 17 אף אחד בעוחםמחא יודע מזה עניות כמו שאנחנו היינו עניים זוכרת שביקשתי מבעלי לקנות חלב והוא הפך את הכריוצ של השפה אוחי יהיה שם כסף... היום אחרי עשר שהים המצב שונה בתחלית!! בעלי עובד ומפרנס יפה את הבית בקיצור תחבקי את בעלך חזק ותגידי לו שאת איתו ולכל מקום שהוא הילך את תהיה איתו תמיד!! ושאת לא עוזבת ולא מעוניינת לעזוב ואלי תשקלי לצאת לעבוד!! רק שאני יצאתי לעבוד השתפר המצב שלנו

תגידי לו אז שאת מרגישה מלכה !! גבר חייב להרגיש שהוא דואג לאישה שלו להכל ויכול לא להחסיר ממנה כלום זה חלק מהגבריות שלו. תתמכי בו ותראי לו כמה שאת מאושרת ולא חסר לך כלום ובעזרת ה שתזכו לשפע ❤️❤️

זה הכי חשוב בחיים אהבה איתנה ומאמינה שאתם תצליחו ותקומו מהמשבר הכלכלי הזה כמה שיותר מהר כי ללא ספק אתם חזקים יחד 🙏🏽🙌🏽

העיקר שתגידי לו שתיהי איתו לנצח ואת אוהבת אותו בלי קשר לשום כסף תאמיני לי זה רק תקופה שאתם תצאו ממנה יותר גדולים והזוגיות שלכם תיהיה הרבה יותר טובה אם תדעו לעבור את זה בשלום וביחד והכל יהחה בסדר אחותי אני גם במצב לא טוב כלכלית אבל נעבור את זה כולנו

אמאלה איזה פוסט נוגע ללב !!! אני עם צמרמורת !!! אהבה מנצחת הכל !!!! גם אנחנו עברנו ים משברים ורק צמחנו מזה ! גם לנו כסף לא היה (רק חובות והסתבכנו עם הוצאה לפועל זוג צעיר שרק התחתן) בהריון ראשון שלי הבטן גדלה ולא היה לי כסף לבגדי הריון אמא שלי הביאה לי 100 שקלים איתם הלכתי לשוק וקניתי כמה טוניקות רחבות שיהיו לי טובות עד חודש תשיעי וכשהראתי לבעלי בהתלהבות הוא כזה בכה שלא יכל לממן לי דבר כזה בסיסי אפילו 5 שקלים בארנק לא היה שלא לדבר שהייתי עובדת סמוך למסעדות וכל ההריון זה רק להריח בידיעה שאני יכולה לשבוע רק מהריח מאז עברו כמעט 9 שנים והשם גדול היום אנחנו במקום אחר לגמרי שנינו עובדים ומרוויחים למה שצריכים אני יודעת מה זה להיות למטה אני יודעת מה זה כשאין אבל לעולם לא ויתרתי על בעלי גם כשקשה גם את תגידי לו שהאהבה זה הכי חשוב וזה לא נמדד בכסף!

רק בגלל זה אפילו לא הייתי קמה והולכת הייתי רק מפרגנת לו ואומרת לו כל היום כמה כסף זה לא מה שיעשה אותי מאושרת ושאת מרגישה מלכה איתו ומאושרת תאמיני לי אני הייתי מרוויחה 3 וחצי אלף שקל כי הייתי סטודנטית ובעלי סטודנט של שבוע שלם! 3 אלף הלך לנו ישר על שכירות וכמה שהצטמצמנו על 500 שקל את לא מבינה אפילו הייתי עובדת 3 ימים בשבוע ו3 ימים לומדת לא היה לי יום מנוחה ולבעלי צבט הלב שרק אני עובדת ועוד עם זה אנחנו מצטמצמים כמה שאפשר אפילו לחם לא הייתי קונה הייתי לוקחת קמח מאמא שלי ומכינה בבית לא קניתי לעצמי בגד איזה 3 שנים לא שוכחת שקיבל את המשכורת הראשונה שלו וישר לקח אותי לחנות בגדים אמר לי תקני מה שאת צריכה זוכרת שהיה לי בחילה מהמחירים הייתי בשוק שמחיר של סרפן מסכן עלה 280 ברחתי מהחנות והוא הלך לקנות בשבילי.. זה רגעים ששורפים בנשמה אבל אתם היחיד בזה ובסוף אתם עובדים ואתם מנסים לצאת מהמצב הזה אז המצב לא טוב כרגע אבל בהמשך יהיה בסדר

יש תקופות יפות ויש תקופות רעות חובת ההוכחה היא להשאר ביחד לטוב ולרע, גם אם מישהו מאבד איבר לא עוזבים , בטח שלא בגלל כסף אני מאוד מבינה את התסכול שלו אני לא הצלחתי להכנס להריון כמה שנים אז אמרתי לבעלי שאני רוצה להתגרש ממנו בשביל שתהיה לו מישהי שתוכל להביא לו ילדים, כי ראיתי כמה קשה לו שכל החברים שלו עם ילדים ורק עלינו מסתכלים .. אבל נניח שהיינו מתגרשים והיה מקבל מישהי שתביא לו ילדים, אולי היה בה משהו אחר שהיה גורם לו לחור ? את מבינה ששום דבר אף פעם ךא יהיה מושלם שיש אהבה נשארים לא משנה מה! מה הייתי ממליצה לך לעשות? לחבק אותו ולהגיד לו שאת אוהבת אותו אם או בלי פרנסה ושאת מאמינה שזה תקופה ושאתם בעזרת השם תעלו על גל ותצליחו לחיות בכבוד , להתפלל איתו על פרנסה לחפש ביחד עבודות מכניסות , לעבור איתו את התקופה הזאת יד ביד כי מחר בעזרת השם אתם תכנסו לתקופה טובה והוא תמיד יזכור אך האמנת בו ותמכת בו גם שהוא כביכול הרגיש "אפס"