שבוע 39 רוצה ללכת לבית חולים יש לי צירים שאני לא סגורה עליהם צריך הפנייה?

אשמח להתיחסות ממי שחוותה משהו כזה / דומה לזה. לפני שבוע ויומיים עשיתי ניתוח קוניזציה. היום התחיל דימום קל עם הפרשות קלות (הרופא אמר תקין) אני אמורה לקבל מחזור מחר, בהתחלה חשדתי שאןלי זה מחזור אבל לא כואבת לי הבטן כמו בדרך כלל. אז אני לא יודעת אם הדימום הזה זה מחזור או מהתהליך שעברתי. לדעתכן אוכל לבצע בדיקת הריון למרות הדימום הזה? יש טעם בכלל? מה אתן הייתן עושות?

מאוד מאוכזבת מבעלי.. אתמול היה לנו לילה ממש קשוח עם הילדים , יש לנו שני קטנים צמודים מתחת לגיל 3 כבר כמה ימים הגדול חולה עם חום צינון שיעול ישן על הפנים .. ואתמול הקטן הצטרף בנוסף לטוחנות שיוצאות לו יש לו חום שלשולים מה לא .. בקיצוררר לילה חגיגה בקושי ישנו .. כמובן שגם אני נדבקתי מהם וחולה כבר כמה ימים ובנוסף גם במחזור .. היום בבוקר אמא שלי לקחה את הילדים קצת אליה שנוכל לנוח טיפה אז אמרתי לבעלי בוא ננצל את הכמה שעות האלה ניכנס נשלים שעות שינה במקום לעבוד או לעשות דברים בבית בהתחלה הוא זרם בא איתי למיטה .. אבל במקום לישון ניסה לשלוח ידיים ולהזרים אותי . קודם כלל אתה רואה שאני מפורקת מהמחלה מהלילה שלא ישנתי דקה .. אין טיפת התחשבות ?? אז עצרתי אותו הסברתי לו שאני גמורה וגם שעוד לא סיימתי מחזור .. אין שעצרתי אותו הבנאדם התהפך קם מהמיטה ואמר שהוא מעדיף לסיים כמה דברים במחשב ובא ללכת , בצורה הכי קרה ומגעילה ממש התבאסתי עליו אבל בכל זאת אמרתי לו גם אתה עייף וכבר באת למיטה תחבק אותי ונישן קצת עד שיש לנו זמן לישון יחד בלי הילדים בינינו .. הוא פשוט התעלם אמר שהוא מעדיף לעבוד והלך . נפגעתי ממנו ברמות !!!! הרגשתי לא שווה כלום .. שאם אני לא שוכבת איתו אין טעם סתם להישאר איתי במיטה .. מאז האווירה בינינו קרירה כזאת .. הכל טכני כזה רק מה שקשור לילדים לבית וזהו .. לא בא לי להיות זאת שפונה אליו כי הוא באמת פגע בי והוא יודע את זה מצויין אני לא צריכה להגיד לו . ומצד שני הוא עם האגו המחורבןןןן שלו לא יבקש סליחה ולא ידבר איתי על זה ופשוט ימשיך הלאה כאילו כלום לא קרה.. לא יודעת מה לעשות עם זה .. לא רוצה להיות זאת שבאה ופותחת שיחה ומדברת כי אני מכירה אותו מספיק ויודעת שזה לא יעזור בשום צורה וסתם אני ייצא פגועה ומושפלת