היי לכל האמהות חייבת את עצתכן.. אני בשבוע 29, יש לי ריבוי מי שפיר שהתחיל דיי מוקדם. בערך שבוע 22. כל הבדיקות תקינות. שקיפות, מי שפיר, סקירה מוקדמת, סקירה מאוחרת. העמסת סוכר 100 -יצאה תקינה. בסקירה מאוחרת גילו מי שפיר בגודל של 27. שלחו אותי לסקירה מכוונת פעמיים. המי שפיר עלה ל30. אבל לא נמצאו שום בעיות נריולוגיות, לא בעיות בבליעה. בקיצור לא מצאו הסבר לריבוי. הרופא בסיקרה המכוונת הראשונה שלח אותי ליעוץ גנטי במטרה לעשות אקסום. הפרופסור (מומחה) שבדק בסקירת המכוונת השניה אמר שנראה שיש לי מי שפיר 30, אבל בפעול יש בערך 27. ושאין שום סכנה. קרא לי שוב לחזור לסקירה מכוונת שלישית בשבוע 31. הלכתי היום ליעוץ גנטי, והם פשוט שברו אותי שוב. הפחידו אותי בכל הבעיות הגנטיות שיכולות להיות, אמרו שבגלל שהמי שפיר היו לא תקינים משבוע מוקדם הסיכויים יותר גבוהים למצוא בעיות גנטיות. 2 נשים בחדר איתי שדיברו איתי על מספרים ומתמטיקה ואחוזים כאילו לא מדובר פה בחיים. אין לי 9300₪! פשוט אין לי סכומים כאלה! וגם אם אמצא ואקח הלוואה. מה אני עושה?? אני פוחדת מצד אחד שזה הכל אסטרטגית מכירה. מצד שני... אלוהיי... הפלה?? כשיש כבר חיים בתוכי... אני לא יודעת מה לעשות.. אשמח לשמוע את הסיפורים שלכן.. אולי מישהי יכולה להאיר אור על המצב קצת... אני כבר שלושה שבועות שבורה ואבלה ומפוחדת.... וכועסת.. שאולי כל זה על סתם. ואולי לא.

חייבת הכוונה, כמעט חודשיים אחרי גרידה, היום קיבלתי ווסת בפעם השניה. הייתי ממש על הביוץ החודש, תפסתי אותו בזמן, קיימנו יחסים סביב, המחזור הגיע מוקדם, עוד לא עברו 14 ימים מהביוץ. אני סובלת מכאבי מחזיר איומים. התכווצויות קשות שמביאות אותי להשבתה ובכי ומשככי כאבים. איך יש נשים שמצליחות להיקלט ישר אחרי הגרידה? אני מרגישה שאני בכלל לא אוזנת הורמונלית. משהו קורה לגוף שלי ואני בכלל לא מצליחה לזהות מה מתוסכלת ברמות