טוב אז ככה אני בעיקר פורקת יש לי חמש גיסות (אחת מהן אחות של בעלי) והן חברות ממש טובות ביניהן. לפני כמה שנים היה ביני ובין אחת מהן פיצוץ גדול ומאז היא מסיתה נגדי את האחרות. לא נכנסתי לזה כי אני לא בתיכון ורבה על חברות, ויצא מצב שזה ככה קרה. בכללי ההשקפות עולם שלנו שונות אז פחות מתחברות. הן בכוונה דואגות להוציא אותי החוצה יושבות בצד ומדברות ואם אני באה ומדברת עושות טובה שעונות לי זה מפריע לי אני יודעת שהן לא מעניינות והפסד שלהן אבל תכלס זה כן מפריע לי ולא נעים לי לבוא להורים של בעלי בגלל זה. כל פעם אחרי שאני שם אני בהרגשה רעה. גם השבת זה קרה ומה שעוד יותר קשה ששומרים את השבת וכל הזמן ביחד אין לי לאיפה לברוח מפריע לי גם שבעלי רואה את זה ואני יודעת שבמידה מסוימת הוא מתבאס מזה אבל בחיים לא יגיד לי. עם אחים שלו אני בקשר טוב וגם עם הבעל של אחותו אבל יש גבול לכמה אני יכולה לדבר רק עם הבנים. אני רוצה להמעיט שם את המפגשים אבל לא נעים לי מבעלי להרחיק אותו משם באופן כזה וגם ההורים שלו באמת מקסימים. גם מרגישה שזה משפיע על הילדים שפחות מחוברים לשלי והם גם סוג של חבורה ביניהם