משתמשת פורטי12 ביולי 2025 בשעה 11:48
שבוע 29 פלוס
והאמת? נשבר לי כבר
קשה לי, כבד לי, לא יכולה עם על האיסורים האלה לטווח ארוך בהריון, זה התקופה הכי ארוכה שהייתה לי. לא משנה כמה אסתכל לאחור ואראה שעברתי מלא, כשאני מסתכלת קדימה
יש לי לא מעט. וכל שבוע נהיה כמו עינוי
אני מבינה שזה הכי שווה את זה בעולם ובסוף הדבר הכי טוב שיקרה לי, אבל הזמן עצמו עד שזה קורה הוא ארוך מנשוא..
אני כבר נפשית לא מתמודדת עם זה.
כבר לא מצליחה להנות מכלום ואני כבר באטרף קיומי. אין לי חשק לכלום כלום כלום. פעם הייתי עומדת במטבח מבשלת אופה
עושה דברים. היום? אין לי כוח לקום מהמיטה
רק מסתכלת על חברות שנוסעות, שותות, מבלות. עם בעלים שלהם ומרגיש לי שרק אני תקועה בסיטואציה וכשאלד כבר יהיה לקראת חורף , ושנה הבאה בקיץ לא אהנה באותה מידה
כי זה כבר לא אותו חופש .
מתחילה לחשוב שנכנסתי לדיכאון לפני לידה
ומה יהיה אחרי?
הריון ולידה
💬17 תגובות
