יואו איך קשה לי שבעלי לא מתעניין בי רגשית כמעט אף פעם, זה לא שהשתנה הוא בחיים לא היה כזה.. בקושי יודע לדבר רגש או להכיל אותי בדברים האלה ואני בתקופה אחת הנמוכות בחיי (טרימסטר ראשון, סטודנטית, התפטרתי אחרי תקופה קצרה ממקום עבודה חדש.. ועוד הרבה) מכל בחינה אפשרית והוא פשוט לא רואה אותי לא מנסה לשמח אותי או להתעניין בי, ואמרתי לו על זה כבר פעמים בעבר אבל אי אפשר לגרום לו להיות משהו שהוא לא.. סתם באסה כי זה מוכיח שבאמת בגילאים הבוגרים יותר אין מי שירים אותך אם אתה למטה, כל אחד כבר בחייו, ולבעלי אין את האינטיליגנציה הרגשית לזה.. הלוואי שהיה לי במי להיתמך