היי בנות, אני בשבוע 10+5 הריון ראשון ברוך השם, פוסט קצת ארוך אבל אשמח שתקראו ❤️ אני עם בונג׳סטה גם בלילה וגם בבוקר ועדיין עם בחילות מטורפות ורצון להקיא כל הזמן ברמה שאני רעבה ברמות אבל בו זמנית רוצה להקיא. אני עם עצירות ממש לא נורמלית כבר כמעט שבוע ואני ממש מתוסכלת מהמצב ומרגישה מפונקת שאני נשארת בבית ולא הולכת לעבודה אבל כשאני מנסה לצאת מהתחושה הזו אני באמת לא מסוגלת, ניסיתי ללכת ככה לעבודה וכמעט התעלפתי בעבודה. אני כבר שבוע בחופש מחלה ואני ממש מלקה את עצמי על זה שאני מתפנקת ושאם כולן עוברות את זה למה רק עליי זה משפיע ככה מוגזם. יש לי תמיכה מדהימה מצד בעלי ואמא שלי וההורים שלו וכולם ממש נותנים לי מעטפת מושלמת ואף אחד מהם לא נותן לי תחושה שאני מגזימה אבל עדיין מרגישה ממש רע עם עצמי. מרגישה שאין לי כוח לצאת עם חברות, אין לי כוח להתלבש ולהתאפר ולפני ההריון ממש ממש אהבתי את זה. ואני בן אדם מאוד אופטימי במחשבה וכל הזמן מזכירה לעצמי שהבחילות הן למען מטרה טובה ושאיזה כיף שהקדוש ברוך הוא בחר בי לזכות במתנה הזאת ולעבור את המסע הזה במיוחד עם מעטפת כל כך מושלמת. עוד מישהי הייתה ככה ברמה שהיא לא הצליחה ללכת לעבודה ולתפקד כל כך? איך התמודדתן עם זה? תודה למי שקראה עד כאן ומאחלת לכולנו הריון תקין ומוצלח!!!