הריון ראשון, שבוע 26. רוב שנותיי הבוגרות הייתי בדעה שאני לא ממש רוצה להביא ילדים, להריון הזה נכנסתי אומנם באופן מודע אבל בלב לא ציפיתי שזה יקרה ככה מהר. אומנם מפחדת להפוך לאימא אבל מחכה כבר ללדת.... אבל אני מרגישה עצובה, חסרת חשק חסרת אנרגיות , אולי אפילו מדוכדכת רוב הזמן.....אני פתאום מפחדת שהילדה תצא כזאת מושפעת מהמצב שלי. תהיה ילדה עצובה ומדוכדכת.... קיצר אין פואנטה סתם פורקת
הריון ולידההריון ולידה
💬4 תגובות👍1 לייקים

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 ביולי 2025 בשעה 15:53
את כרגע מוצפת בהורמונים, וזה בסדר להרגיש ככה במיוחד בהריון ראשון, יש הרבה חששות . גם אני הרגשתי כמוך ושאלתי את עצמי זה לא מהר מידיי? האם יכולתי לחכות עוד קצת? למה עכשיו? למרות שההריון בא הכי מרצון הפחדים שלי צפו. וזה בסדר! היום הילד שלי בן שנתיים וחצי , וזה המתנה הכי טובה שהקב״ה יכל לתת לי . זה האוויר לנשימה שלי אני לא יודעת איך חייתי עד עכשיו בילעדיו . כל העולם שלי!!!!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 ביולי 2025 בשעה 16:36
אני יותר מדברת על המצב רוח שלי כרגע וההשפעה של זה על העובר.... אני יודעת שאני הורמונלית אבל כל הזמן מבואסת..מרגישה שאין לי שמחת חיים..מפחדת שהילדה תצא כזאת גם
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 ביולי 2025 בשעה 17:11
גם אני לא הייתי מוכנה לזה ולא כזה היה לי דחוף ילדים אפילו ילדים של אחרים לא התחברתי בשיט אמרתי מה אני עכשיו אשיר שירים זה לא אני! ולא התרגשתי מההריון סבבה כזה מצב נתון אבל אחרי שנולד התאהבתי והיום רני שרה שירים משחקת משחקים מנשנשת לו תטוסיק בהריון עצמו הרגשתי ממש לא עצמי וכן ההורמונים משחקים עם הראש לגמרי וזה עובר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 ביולי 2025 בשעה 06:56
תבקשי שיחות מעו״סית בקופה , זה ממש עוזר.

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך