הריון ראשון, שבוע 26. רוב שנותיי הבוגרות הייתי בדעה שאני לא ממש רוצה להביא ילדים, להריון הזה נכנסתי אומנם באופן מודע אבל בלב לא ציפיתי שזה יקרה ככה מהר. אומנם מפחדת להפוך לאימא אבל מחכה כבר ללדת.... אבל אני מרגישה עצובה, חסרת חשק חסרת אנרגיות , אולי אפילו מדוכדכת רוב הזמן.....אני פתאום מפחדת שהילדה תצא כזאת מושפעת מהמצב שלי. תהיה ילדה עצובה ומדוכדכת.... קיצר אין פואנטה סתם פורקת
💬4 תגובות👍1 לייקים

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 ביולי 2025 בשעה 15:53
את כרגע מוצפת בהורמונים, וזה בסדר להרגיש ככה במיוחד בהריון ראשון, יש הרבה חששות . גם אני הרגשתי כמוך ושאלתי את עצמי זה לא מהר מידיי? האם יכולתי לחכות עוד קצת? למה עכשיו? למרות שההריון בא הכי מרצון הפחדים שלי צפו. וזה בסדר! היום הילד שלי בן שנתיים וחצי , וזה המתנה הכי טובה שהקב״ה יכל לתת לי . זה האוויר לנשימה שלי אני לא יודעת איך חייתי עד עכשיו בילעדיו . כל העולם שלי!!!!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 ביולי 2025 בשעה 16:36
אני יותר מדברת על המצב רוח שלי כרגע וההשפעה של זה על העובר.... אני יודעת שאני הורמונלית אבל כל הזמן מבואסת..מרגישה שאין לי שמחת חיים..מפחדת שהילדה תצא כזאת גם
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 ביולי 2025 בשעה 17:11
גם אני לא הייתי מוכנה לזה ולא כזה היה לי דחוף ילדים אפילו ילדים של אחרים לא התחברתי בשיט אמרתי מה אני עכשיו אשיר שירים זה לא אני! ולא התרגשתי מההריון סבבה כזה מצב נתון אבל אחרי שנולד התאהבתי והיום רני שרה שירים משחקת משחקים מנשנשת לו תטוסיק בהריון עצמו הרגשתי ממש לא עצמי וכן ההורמונים משחקים עם הראש לגמרי וזה עובר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 ביולי 2025 בשעה 06:56
תבקשי שיחות מעו״סית בקופה , זה ממש עוזר.

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

היי בנות סתם פוסט פריקה כי באמת שאני כבר מרגישה שאין בי כוחות😢יש לנו ילד בן שנה אוטוטו וכרגע גיליתי על הריון שני. המצב ביני לבין בעלי בכי רע מאז שהילד נולד בעיקר כי גיליתי המון צדדים בו בתור אבא שלא חלמתי בחיים שזה אדם שיהיה אב ילדיי. אני באמת לא יודעת איך ממשיכים מכאן ואני לא יודעת אם זה הוגן להמשיך בחיי נישואין כאלו שאני פשוט בן אדם עצוב , עייף ופשוט חיה על אוטומט רק כדי שלילד לא יהעה חסר כלום. המצב בינינו רע מכל מיני בחינות אבל העיקרית מבחינתי שלאורך הזמן הבנתי שהבן אדם לא אבא בנשמה שלו! הוא חסר סבלנות , מתבכיין שקשה לו, לא יוותר על הדברים האישיים שלו וישים קודם כל את עצמו! קשה לי להסביר במילים אבל אני באמת כל השנים רציתי שאב ילדיי יהעה אבא בנשמה שידאג, יטפח, יתמוך , יהעה מעורב ופעיל. מבחינתו הוא רןאה את זה שהמשכורת שלו היא ההכנסה העיקרית בבית (הייטק) אני גם עובדת אבל כסף בעיניי לא מסנוור אותי ומעולם לא סינוור ואני חושבת ומאמינה בכללי שיש דברים הרבה יותר חשובים מכסף. אני סולדת מאנשים חומריים ולאורך הזמן אני מגלה שהוא כזה! אני חלמתי על גבר אמיתי ! כמו של פעם לא כזה שמבקש ממני לסחוב שיישית קולה בתחילתו של הריון! היום נשברתי כבר! עבדתי בבוקר 3 שעות עכשיו עזבו שמיליון שיחות טלפון ממנו על זה שהילד משגע אותו וקשה לו חסר סבלנות צועק ומתבכיין. נכנסתי לבית ופשוט ראיתי את הילד רדום על הטרמפולינה מול הטלוויזיה והוא מכין לעצמו אוכל ומדבר בטלפון הוא אפילו לא שם לב אליו שהוא נרדם! אני חודבת לא מעט זמן על להתגרש כי כמה עוד ?? מצד שני כןאב לי על הילד ועל זה שיבוא😢 (התחלנו טיפול זוגי שגם אותו הוא בקושי זאם ועושה לי טובה כי פשוט העמדתי כתנאי ותכלס ? לא יודעת אם בכלל זה יעזור) סתם בא לי לשמוע את דעתכן🙏
💬9 תגובות❤️2 אהבה