לי ולבן זוג שלי יש ילד בן שנה, הוא שליח ועושה אחלה כסף. הקטע הוא שהוא כל היום לא נמצא בבית, אני עם הילד בבית לבד מהבוקר שהוא יוצא עד הערב שהוא חוזר, הילד לא במסגרת. אבל זה לא העניין גם אם כן היה במסגרת והייתי עובדת בעבודה זה היה אותו הדבר. אז היום הוא מתקשר אלי אומר שהוא כמעט לא עבד היום והיה אצל חבר שלו ישב אצלו ואז עשה משלוחים. אין לי בעיה שיצא עם חברים מידי פעם או שאפילו ישב אצלם ככה באמצע היום, פשוט אני לבד עם הילד כל יום כל היום, ואם אני רוצה לצאת לבד באמצע היום? זה לא מעניין אותו כאילו לעצמו הוא מרשה כי הוא ״עובד״ אז מרשה לעצמו, אבל אני לא יוצאת לבד בלי התינוק לא באמצע היום ולא בכלל כי הוא אף פעם לא בבית ולא מעוניין לשמור על הילד. באלי קצת באמצע היום אפילו לכמה שעןת ללכת להתאוורר לבדדדדד בלי הילד ואבא שלו פאקינג לא מעוניין לשמור עליו כי ״הוא עובד״, אבל כשזה מתאים לו הוא עושה מה שבאלו העיקר לא להיות עם הילד. מה הייתן עושות? לדבר איתו לא עוזר מיותר לציין שדיברתי וכלום לא נקלט.

אפשר רגע לדבר על זה? באיזה שלב הבנתן שהבעל שלכן הפסיק לתמוך/לעודד אתכן? יש עבודה שאני מאוד רוצה ואני עובדת קשה בשביל להתקבל לשם ובעלי במקום להרים ולתמוך בי הוא פשוט בבאסה אומר למה אני צריכה את זה ושיש לנו ילדה קטנה בבית ואומר שזה חרטא האמת? זה מוריד לי באמת אני כבר לא יודעת איך להגיב לזה כל פעם כשהוא מדבר איתי על זה. הוא מפרגן לי רק אם אני עושה דברים שהוא רוצה ואני מתחילה כבר לחשוד

מישהי מאזור ירושלים ויש לה טנס ? ברחנו אתמול מהבית להורים שלי ושכחתי את הטנס בחרדה ללדת בלי

טוב שאלה מביכה ברמות! שכבנו אני ובעלי וירדתי לו הוא גמר לי בפה וקצת בלעתי את זה, ישר רצתי להקיא את זה מהפחד. מה יכול לקרות אם לא הכל יצא בקיא?