שבוע 11 פלוס 5 מרגישה שהבחילות רק הולכות ומתחזקות לא זוכרת שהיה לי ככה היהחריון…

אני מרוסקת. המחשבות על משפחת ביבס ובמיוחד על אריאל המתוק שפני המלאך שלו לא יוצאות לי מהראש. אני תמיד בוכה על כל מקרה נוראי, אבל לא ככה. אני מרגישה שמאז הידיעה, כל המחשבות שלי סובבות סביב זה. התאהבתי בילדים הקטנים האלה כמו שאני אוהבת את הילדים שלי. אני מרגישה שלא באלי לחיות בעולם שבו הם לא חיים, לא באלי לחיות בעולם שיש אנשים שהצליחו לפגוע בילדים האלו שנראים כמו שני מלאכים קטנים. אני בהריון ובעלי כועס עליי שאני כל הזמן קוראת עליהם דברים, אומר שזה לא טוב לעובר. אבל אני לא מצליחה להפסיק אני מרגישה שזו המחויבות שלי לדעת, המחויבות שלי לזכור אותם ולראות את הסרטונים שלהם כשהם היו מאושרים. מה עושים? אני מרגישה שהתחושה הזו לעולם לא תעלם ממני, אני מרגישה שאני לא יכולה להמשיך הלאה. איך נרגעים? איך מצליחים להמשיך עם החיים אחרי שנה וחצי של תקווה שהתנפצה לרסיסים בצורה כזו אכזרית? יש עוד מישהי שמרגישה כמוני?

בנות אני אמא צעירה הילדה סובלת מגזים יש לי ביוגאיה היא בת כמה ימים כמה אני צריכה לתת לה?? אין לי מושג פליזזזזז עזרה היא סובלת

שבוע24 נפיחות ברגל אחת ? חריג?

תגידו זה בהכרח נכון שאם אני משלבת הנקה עם בקבוק אז בהכרח התינוק שלי יעדיף את הבקבוק בהמשך ? היו לו בעיות במשקל ונאלצתי בלית ברירה לשלב גם מטרנה וכולם סביבי טוענים שזה יפגע לי בהנקה . ( המטרנה היא כרגע רק תוספת להנקה כדי לייצב אותו מבחינת משקל )

איזה כיסא אוכל לתינוק מומלץ? כזה שיושב על כיסא רגיל או כיסא בפני עצמו? של איזה חברה וכו? תודה רבה