ליבי איתך, שבוע 35 מחר ואין לי עצבים לכלום ולאף אחד. משתדלת לא להראות יותר מידי רק בעלי חוטף מזה הרבה אבל הסברתי לו כבר והוא מבין כי ברגיל אני לא ככה אבל נראהלי החום, עם הכאבים והקושי זה מה שגורם למצב העצבני מחכה כבר להיות אחרי

זה ממש בסדר וזה. טבעי וזה קורה זה עוד תופעת לוואי כייפית של ההורמונים מההריון.אני כל חיי הייתי הבן אדם הכי נחמד וסבלן שרק אפשר לדמיין,להוציא אותי מהכלים היה מאוד קשה.בתחילת ההריון ואוו הייתי שריפה פיצוצים על בן זוגי לא הפסקתי לרצות לחבק ולנשק אותו והייתי חמה עליו פיצוצים,היה יוצא לעבודה הייתי בוכה כאילו סוף העולם הגיע,כאילו אני כלב נטוש,בוכה שעותתתת רק בגלל שהוא הלך לעבודה.הייתי לוקחת את הבושם שלו ומרססת על הכרית והחולצה שלו ונרדמת רק ככה,מזיעה לא מזיעה רציתי לחבק ולנשק אותו.אבל בשליש האחרון?ואוו שנאתי את כולם ושנאתי את הכל,שנאתי אנשים,שנאתי אוכל,שנאתי להיות רעבה ושנאתי להיות שבעה,כל דבר עיצבן אותי ברמות על,במיוחד בן זוגי!!!ואווו הדבר הכי קטן היה מטריף אותי,הוא תמיד זורק גרביים מלוכלות על הרצפה ואף פעם לא באמת היה לי אכפת יותר מידי,אבל בשליש האחרון הייתי מתעצבנת כלכך מהדבר הזה שאין מילים אפילו,הייתי מ0 ל100 תוך מאיך שניה,הריח שלו,הנשימות שלו ואפילו הדפיקות לב שלו עיצבנו אותי,חשבתי אני עומדת להשתגע סבל ממני פיצוצי,רציתי ללדת רק כדי שהתחושת עצבים הזאת תעבור😂.תמיד ניסיתי לנשום ולשתות מים ולנוח ולהגיד לעצמי תירגעי זה סתם הורמונים את מגזימה,וכל מיני דברים כאלה,הייתי מדליקה מוזיקה,כל מה שמרגיש היה מבורך.ואחרי הלידה ברוך השם הכל עבר😂

מרגישה כאילו אני כתבתי את הפוסט😭

תקיןןןןן ההורמונים משגעים את המוח! את מרגישה לא עצמך ואת מאמינה שזה את זה לא זה יעבור! רק תשקפי לבעלך שיתמוך כי זה מההורמונים ותנסי לא לשרוף גשרים בריבים למשל בעבודה אם מביאים לך תסעיף לנשום עמוק לצאת להכין לך תה להרגי