שבוע 25 עשיתן את הקניה הגדולה ( בגדים טטרות סדינים מיטה שידה וכו׳ ..) או שמוקדם…

ממש קשה לי להגיע למשפחה של בעלי. יש להם קטע בארוחות להעיר על האוכל, לי מאוד קשה כשמעירים על האוכל, זה עושה לי הרגשה ממש לא נעימה לאכול. אמא של בעלי אלופה בזה, אני רק מתיישבת בשולחן או באה לקחת איזה סלט והיא מעירה לי תשאירי לאחרים הם עוד לא לקחו או יש קצת סלט תשימי לב. היא מעירה לפעמים גם על מנת פחמימה או בשר. אני שמה לב ושזה בעיקר הערות לי. אציין שכשאני מאחרת אותם אני תמיד מאחרת מכל הלב , מבשלת ומפנקת ולא מתחשבנת. המון פעמים גם המשפחה שלי באה אליהם עם כל מיני פינוקים ותמיד השארתי להם הכל ולא לקחתי הביתה כלום, למרות שנשאר המון אוכל. ניסיתי להבין עם בעלי אם יש משהו שאני עושה שיוצר לה תחושה שאני מסיימת לכולם את האוכל.. הוא גם אמר שהוא באמת לא מבין מאיפה זה מגיע, ואני מאוד מתחשבת ואם נשארת מנה אחרונה ממשהו אני אף פעם לא לוקחת גם אם אני רעבה, למקרה ומישהו עוד לא טעם מהמנה. בקיצור, המצב מבחינתי לא נעים. לא נעים לי לבוא אליהם ולשבת בארוחת שישי, כי אני מרגישה שהיא מסתכלת לי על הצלחת. כל העניין הזה הוא משהו חדש, יש לנו ברוך השם כבר 2 ילדים ואני עם בעלי 12 שנים, ולאחרונה זה פשוט בלתי נסבל. אני חושבת שזה לא לגמרי היא ושאחד האחים יושב לה על הראש. אבל להגיע לאכול ולהתארח אצלם וממש להרגיש לא נעים לאכול זה ממש בלתי נסבל עבורי. ואני מתלבטת מה לעשות עם העניין הזה. מה אתן חושבות?