הילד שלי ישן ואהי יודעת שהייתי אמא טובה היום, היה לנו הכי כייף בעולם…

מתוסכלת מיואשת ובעיקר עצובה בעלי טוען שבגלל שאני יושבת בבית עם התינוקת אני לא תורמת כלום לבית לא עושה משהו חשוב הוא לעומת זאת עובד ו״תורם יותר ממך״ שתבינו הוא משלם רק שכד וסופר(זה מתחלק בנינו) אני משלמת את כל שאר החשבונות, מים ארנונה חשמל סופר דברים לתינוקות (נשאר לי כסף אחרי שחסכתי מאז שהתחלתי לעבוד בגיל 16). וזה מתסכל שלמרות שאני משלמת כמעט הכל ודואגת שהבת שלנו תהיה 100% בהכל - חינוך, אוכל, הלבשה, הכל כולל הכל אני עדיין לא חיונית בשבילו. לא רק זה - הוא ואמא שלו טוענים שאני ״מעצבנת״ כי אני לא מסכימה לכל דבר שהם רוצים לעשות בקשר לילדה (כמו לתת אותה לכמה ימים לאמא שלו, להלביש לה דברים מוזרים ושלא נוחים לה!!!, ללכת איתה לחוגים שעולים המון!!,) קיצר הוא מצפה שעל כל פיפס של אמא שלו אני אעמוד דום. ואני כבר ככ מתוסכלת ועצבנית שאין לי אפילו על מה להוציא את העצבים וזה מעליב בטירוף שהבעל שלך אומר שאת לא תורמת בכלום בבית. לא אשקר שאני לא בוכה מזה כי זה מוריד אותי. עוד משהו- הסכמתי לעזור לבעלי בעבודה שלו מרחוק בשעות הערב(לענות לטלפונים) ולא תמיד יוצא לי בגלל התינוקת, הוא מבחינתו חושב שאני מתחמקת, ועושה דווקא. אני רוצה להבין האם הרגשות שלי מוצדקים כי אני כבר חושבת מה לעשות. דיבורים כבר לא ככ עוזרים

היי בנות, מישהי היתה בקורס הכנה ללידה של מירי לב וממליצה? מתלבטת אם מיותר או ללכת (לידה ראשונה)

אמהות לתינוקו/ פעוטות עד גיל שנה שהעבירו אותם לישון לבד בחדר. אשמח לדעת למה החלטתן לעשות את זה? איך עשיתן את זה? איך הלילה מתנהל? האם התקנתן בייביסנס? רק מוניטור? אני רוצה שהקטנה שלי תישן איתי בחדר לפחות עד גיל שנה אבל שומעת שיש המון אימהות שלא, מסקרן אותי.