בוקר טוב, שבוע 38, התעוררתי עם כאבים למטה כמו של מחזור אבל כואב יותר .. מישהי…

בוקר טוב, שבוע 38, התעוררתי עם כאבים למטה כמו של מחזור אבל כואב יותר .. מישהי יודעת אם ככה מרגישים כאבים של צירים ?
💬5 תגובות

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 ביולי 2025 בשעה 03:36
נשמע שכן יכול גם להיות שזה לא תיראי אם זה בא והולך
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 ביולי 2025 בשעה 03:44
צירים אבל תיהיה במעקב אחרי זה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 ביולי 2025 בשעה 03:58
שווה לבדוק .. אני 38.3 הייתי גם במיון לפני יומים עם כאבים מטורפים זה צירונים ושלחו אותי הביתה אין פתיחה לא מתקדם
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 ביולי 2025 בשעה 06:45
שווה לבדוק בבית חולים אם הם סדירים, אני ילדתי ככה ביום שני האחרון בשבוע 38 פלוס 2 מכאבים שהתחילו בדיוק ככה ודימום 🙏🏼
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 ביולי 2025 בשעה 10:15
תודה רבה לכולכן, הכאבים לא חזרו אחרי הבוקר אז כנראה שאין התקדמות, אם יחזרו אני אתפנה לבית חולים

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

סיפור הלידה שלי לידה שנייה שבוע 38+5 שמעו קטע - הייתה לי תחושה במשך שבועיים שאלד בשבוע וביום הזה ואמרתי את זה גם לבעלי- מטורף ! מתעוררת לפנות בוקר עם צירים הכי לא סדירים (כל שעה/ חצי שעה) לא מתייחסת. הלכתי לשירותים לעשות פיפי פתאום אני רואה שהמכנס שלי ממש ממש רטוב - אוקיי - ירידת מים? נוסעת לבית חולים לבד עם כל התיקים = בעל במילואים. בודקים אותי- אין שום ירידת מים (הזוי לי לגמריי עד עכשיו) פתיחה 1 (כבר משבוע 35 - אז לא מרגש) אוקיי חוזרת הביתה הולכת לישון צהריים, הצירים הלא סדירים ממשיכים בנוסף עם לחץ מוזר כזה. קמה אחרי שעה מנגבת פיפי - רואה קצת דם ומתחיל לצאת קצת מהפקק הרירי. מחייגת לבית חולים אומרים לי הכל טוב זה מהבדיקת פתיחה אין צורך להגיע. ממשיכה ביום שלי כרגיל, לוקחת את הילד מהגן לאכל גלידה והלחץ הופך לחזק יותר אבל הצירים עדיין לא סדירים בכלל בכלל. פתאום משום מקום בשעה 18:30 הצירים הופכים להיות כאבי תופת, מגיעים כל 10 דקות בערך. ב19:30 הם כבר מגיעים כל 5 דקות ב20:00 כל 3 דקות. כל ציר מוות. בעלי עד אז חזר הביתה ואנחנו נוסעים לבית חולים. בדיקת פתיחה- פתיחה 5 !! יאלה לחדר לידה. עושה חוקן עם צירים של החיים. עוברות שעתיים הפתיחה לא מתקדמת, לוקחת אפידורל. רק סביבות השעה 2 בלילה הגעתי לפתיחה 7 בשעה 5 בבוקר הגעתי לפתיחה 10 ויאלה לחיצות לוחצת 10 דק׳ והקטן שלי בחוץ- המיילדת המושלמת שלי נותנת לי את האפשרות למשוך אותו מתוכי = להחזיק בכתפיים שלו ולמשוך ישירות לחזה שלי (דמיינו את זה רגע) וזה היה הרגע הכי מושלם בעולם !!!!! ללא זירוזים, ללא קרעים, ללא תפרים - החלמה של יומיים שלוש. מודה לאלוהים כל יום על הלידה הזו ❤️ מה שכן- שנייה אחרי שהוא יצא היה לי דימום חריג ברמה גבוהה, יצא ממני בערך ליטר וחצי - שתיים של דם. כולם נלחצו חוץ ממני 🤣 הבייבי כבר היה עליי אז כבר לא היה אכפת לי מכלום. הרופאה נכנסה בלחץ הכניסה את כל היד שלה לתוכי לחפש שארית שילייה. למזלי לא היה כלום ואין סיבה ממשית לדימום. אז הכל עבר בשלום 🙏🏽 טיפים: בזמן הלחיצות- להוריד את הסנטר למטה וללחוץ הכי חזק וארוך שאת מצליחה. לי עזר לראות בייבי בום ולהקשיב להסברים שם. לא ללחוץ על האפידורל סתם, אני אישית לא לחצתי בכלל וככה הרגשתי אותו ממש יוצא מתוכי וגם עמדתי על הרגליים מהר אחר כך ברמה שכולם היו בהלם. שתיתי תמצית עלי פטל משבוע 37, כנ״ל לגביי שמן נר הלילה (אחד מהפה ואחד מהנרתיק) בשבוע האחרון שתיתי 2 מכל דבר. רוצות לזרז טבעי? עשיתי יום לפני בערב הליכה טובה בים, ממש בכל חלקי החוף (בתוך המים, בחלק הרך, בחלק הקשה, בחלק העמוק) הכל מהכל בערך שעה סך הכל. אחריי זה ישבתי במסעדה על החול העמוק ועשיתי מן מסאג׳ כזה (הוצאתי והכנסתי את הכפות רגליים לאט לאט) וזה היה נעים בטירוף 😂 בעיקרון לא עשיתי באמת כדי לזרז אלא סתם כי אני מתה על זה, אבל נראה לי שזה עשה משהו.
💬14 תגובות❤️6 אהבה👍26 לייקים
אשמח לתמיכה ולא לביקורת..מרגישה נורא כשאני מביאה לניובורן שלי תחליף. כ"כ רציתי להניק והתכוננתי עם משאבה, סדנה וכו' אבל הייתה לי לידה ראשונה טראומטית, המצב של עכשיו עשה את הכל יותר נורא כי לא הייתה תמיכה מהצוות הם היו ממש מגעילים שם , האזעקות בחדר יולדות לא נתנו לי לישון כי הייתי חייבת.לגרור את עצמי לחדר מוגן אחרי שהוא הצליח לישון ואז היה מתעורר אז לא הייתה שום מנוחה, אסור היה להביא מבקרים ובעלי ואני הורים טריים אז לא הצלחנו להבין כלום והתעלמו מאיתנו כשקראנו להם, הביאו לי את התינוק רק אחרי 8 שעות, הוא לא הצליח לתפוס כי יצא מאוד קטן וגם נרדם על הציצי, המשאבות בבית חולים לא עבדו עליי טוב, לא יצא כלום, כ"כ כאב לי מהמלאות והתפרים והכאב של אחרי שרציתי למות, היועצות הנקה שם המליצו לי רק על סחיטה בלי שאיבה בנתיים אחרי מקלחות חמות וסחטו לי וזה הדבר הכי כואב שהרגשתי. היא אמרה שכנראה אני מאוד רגישה שם ויש חסימות אבל כדי להקל חייבים להוציא אז אם זה לא בשאיבה זה חייב להיות סחיטה וכו'.. ופשוט לא יכולתי. כאב לי ברמות וממש התחלתי להכנס לדכאון והחלטתי לייבש ולהקל עם כרוב כדי שאוכל לתפקד ולטפל בו בראש צלול. אני מרגישה אכזבה וכל פעם שאני נותנת לו תחליף זה מעציב אותי ש"בחרתי בי'" ולא בו ואני "נותנת לו רעל"..המשפחה של בעלי גם מאוד לחצה כי כולם שם הניקו וגרמו לי להרגיש שכאילו לא ניסיתי והייתי צריכה לסבול עד שמצליחה וכו'. אני מרגישה כשלון וביקורת על האופי שלי וזה גורם לי לבכות
💬7 תגובות❤️4 אהבה👍1 לייקים