ערב טוב לכולן לפני שאתם עונות לי אני אשמח שתחשבו טוב טוב כי אני חושבת שאני מאוד מושפעת מהתשובות פה של בנות באופן כללי העניין הוא כזה אני נכנסתי להריון לפני שישה חודשים וזה היה הריון שאם היו שואלים אותי לפני אז ברור שהייתי רוצה וגם ברור שבעלי ירצה אבל שתינו הבנו שזה לא הזמן המתאים כי יש לי בין היתר עוד שלושה ילדים בבית ברוך השם שיהיו בריאים מעבר להבנה הזאתי השתמשתי במניעה במשך שנתיים וחצי ומניעה התחילה לשבש לי את המחזורים דבר שלא קרה לי לפני זה אז החלטתי שאני מוציאה את המניעה ונותנת לגוף להירגע לקבל מחזור כמו שצריך להתאושש ואז להתחיל מחדש ומסתבר גם אחרי שהחזרתי את המניעה בחזרה כנראה הגוף עדיין לא חזר לעצמו בדיעבד מסתבר שבאותם ימים גם נקלטתי להריון מיותר לציין שבעלי יומיים וחצי שלוש לא דיבר איתי מעצבים אחרי שהבנתי שאני בהריון והתחיל להגיד לי את גנבת ממני זרע או כל מיני שטויות כאלה זה לא בהסכמתי את עשית הכל מאחורי הגב בלי שאני אדע עכשיו אני כאילו ידעתי מראש שהמצב בגוף היה נפיץ באותו רגע. אבל אף פעם לא קיימתי יחסים בלי מניעה ועם כל הכבוד רוב הפעמים שאנחנו שוכבים זה בא ממנו כך שגנבת אני ודאי לא על כל פנים הגעתי ברוך השם כבר לחודש שישי ואני פשוט עוברת את ההריון הזה לבד מבחינת בדיקות מבחינה רגשית מבחינת כאילו בוא אני אומרת לו בוא תרגיש את התנועות בבטן העובר זז וזה הוא פשוט לא מעניין אותו אבל מה כן מעניין אותו שהוא הולך להיות סנדק ואיזה כבוד ואיזה כיף ואיזה נעליים אמרתי לו חמוד שלי אני לא אתן לך לשבת סנדק עד שאתה תתייחס אליי כמו שצריך ככה אמרתי לו היום אז הוא אמר לי אף אחד לא ביקש שתורידי את המניעה עכשיו לא עזרו כל הפעמים שאני אומרת לו שהמניעה הייתה עליי אגב זאת מדבקה שמונעת הריון והוא לא רוצה להאמין לי אבל די איך מתמודדים כזאת סיטואציה שאין לו טיפת רגש למה שאני חובה אפילו אם כואב לי נגיד משהו אין יחס פשוט אין