בנות מי שרוצה ישועה פרי בטן אני מפרסמת את הנס שלי לפני שנה בפתק של החנוכיה כתבתי לפרי בטן בשבח הודיה לה' בחנוכה נודע לי שאני בהריון עשיתי גם את הסגולה של 18 נרות + 18 מטבעות יום אחרי המקווה אותו מקווה ברוך ה' הבשורות הטובות יגיעו בפתק לפני הבקשה צריך לכתוב "מן המצר קראתי יה ענני מרחביה" ואז לכתוב את הבקשה... שיהיה בשורות טובות לכולם אמן

אני 4וחצי חודשים אחרי לידה, עדיין מתוסכלת עצובה לפעמים וכמובן עייפה. כשאני באה ואומרת לבעלי שאני רוצה שיקח את התינוק שיאכיל ירדים או שפשוט יקח אותו ממני (כי מצטערת אבל לפעמים אני נואשת להפסקה ממנו!) הוא מגיב כאילו בהלם שאני מדברת ככה כי מבחינתו אני הרי מטפלת בבן שלי, אז לא מובן לו למה העצבים והתסכול. למילותיו ״את מדברת עליו כאילו הוא האויב שלך או משהו״. והתגובות האלה שלו ככ מעליבות אותי כי זה גורם לי להרגיש כאילו התחושות שלי לא לגיטימיות ושאולי אני באמת לא בסדר ואמא רעה וזה גורם לי יותר להיסגר ולא לשתף אותו ברגשות שלי. אחות טיפת חלב אמרה שנראה כאילו אני סובלת מדיכאון לאחר לידה והפנתה אותי לרופא אבל אמרתי לה שאני עדיין לא יודעת אם אני מסוגלת לפתוח את התחושות שלי מול אדם זר, וכמובן שאמרה לי לשתף מישהו קרוב. עכשיו כשאני מקבלת תגובות כאלה מבעלי זה גורם לי עוד יותר לסתום את הפה ולהיסגר. לא יודעת הייתי חייבת לשתף. אם יש למישהי פה איזשהי תובנה, או משהו מעודד אשמח לשמוע❤️

אנחנו לא בקשר עם המשפחה של בעלי סיפור חוזר של שנים, שנאה מאוד גדולה של אמא שלו אליי וקנאה מצד אחיות שלו שיושבות ומדברות עליי שלושתן המון, מסכסכות מחממות משקרות אם צריך, ממש נהיה תחביב שלהן מהסיבה הפשוטה- קנאה. יש לו אחות בת 35 שלא הייתה בזוגיות מגיל 18, השנייה מנסה להביא ילדים כבר כמה שנים ולא מצליחה (מתפללת עליה המון, בלי קשר לא מגיע לאף אחת). ואצלנו אני נקלטתי ישר, חגגנו שנת נישואין ראשונה כבר עם תינוקת בידיים. היה פיצוץ, זה לא קשר שהתנתק סתם והפעם בעלי אמר שהגזימו וצריך לשים סוף לשקרים שלהם, למניפולציות. הם לא מכבדים אף גבול שלנו, ויותר מזה אם הם רוצים משהו ואני לא וזאת החלטה שלי אז עושים בכל זאת ועוקצים אותי, מה שאני אומרת זה בגדר המלצה והם אלה שמחליטים. לכן בעלי לא הצליח לדבר איתם והחליט שדי להתנהגות המתעללת ואפילו נרקיססטית. תכף התינוקת שלי חוגגת שנה, לא קל לי שהם לא חלק מהחיים שלה ולא מכירים אותה, לא הייתי מאחלת את זה לאף אחד, במיוחד כשזאת הנכדה היחידה. אבל וזה אבל גדול, לאחרונה נפלה בי הבנה, הקשר שלי עם התינוקת שלי היה יכול להיות כל כך אחר ולא טוב בגללם. אמא שלו רצתה לבוא כל יום ולהביא איתה אנשים בלי לעדכן, היא גם לא עזרה לנו אף פעם, רק צריך לארח ושהבית יהיה מצוחצח שלא נעשה לה פאדיחות ואחרי שלושה חודשים אמרתי לבעלי שזה גדול עליי כל יום ככה עם אנשים שלא קרובים אליי בכלל, הייתי גם בתקופה רגישה בגלל החיים האישיים שלי, לא ארחיב פה וכן היא ידעה את זה. כשהייתי אומרת שאני לא יכולה, אבא של בעלי היה מתקשר וצורח עליו שאני עושה בכוונה (מדברת איתכן על פעמיים סהכ שאמרתי לה לא) דבר שהיינו אומרים לאחד היה הופך להיות עקיצה על ידי אחר, לכן לא קשה לפספס את הריכולים מאחורי הגב, ממש ישיבות. גם מרגע שהם הגיעו אלינו כל יום חזרו לנו מזוזות לא תקינות בבית מבדיקה (שולחים מדי פעם) כן כתבתי מגילה אבל אני רק רוצה לפרוק ולהגיד שהשנה בחרתי לא לשתוק יותר על מה שהם עושים לי רק כי הם המשפחה שלו, אלוהים יש אחד ולא צריך להשתחוות לאף אחד כי רוצים למנוע ריבים. ואני כל כך שמחה בדיעבד על ההחלטה הזאת, לא יכולה לדמיין אם היא הייתה ממשיכה להגיע בקצב כזה היא לא הייתה נותנת לי לגעת בתינוקת וכל הזמן מעירה אותה בטענה שלא ישנים כשסבתא פה. יש לי קשר מטורף עם התינוקת שלי, מדהים ומיוחד. משהו שלא היה יכול להיות עם הנוכחות שלהם כל הזמן. * ולפני שתוקפים אותי- הם החליטו לנתק קשר כי הם רוצים קשר בתנאים שלהם- הם מחליטים, הם השולטים, אין דבר כזה להגיד לא ואמא שלו העדיפה ניתוק מוחלט על פני קשר לא יום יומי כי לטענתה הוא לא אמיתי. אמא שלי רואה את התינוקת שלי פעמיים שלוש בשבוע, והתינוקת שלי אוהבת אותה ברמות.