חופשת לידה ואין לי עזרה בכלל איזה קשוח זה אפיול לא בקשר עם חברות מחכה שבעלי…

זה רק אני והוא זהו אין שום עזרה כלום

אני אני אניייי, קשוח ביותררר, אני מתעוררת גמורה וסופרת את הדקות עד שבעלי חוזר וגם זה עזרה רק לכמה שעות כי בלילה אני נותנת לו לישון כי הוא צריך לקום מוקדם לעבודה

גם שאני מתקשרת לאמא שלי או אחיות הן אומרות לי אולי נקפוץ לבקר קצת בערב(בשעות שבעלי גם ככה בבית וזה בכלל לא עוזר)

אותו סיפור אצלי וגם אם באים בקושי עוזרים מצפים שאני עוד יארח אותם למי יש כח בכלל לאורחים אין חי כח לעצמי

מעדיפה כבר שלא יבואו

אני גם מטפלת לבד בתינוק. כבר ילד שלישי. כן אמא שלי גרה ממש קרוב אבל היא בענייני לוקחת את הגדולים פעם בשבוע לשעתיים ובעלי מגיע ב18 בדרך כלל. לומדים להסתדר. אני עושה אימון בבית הקטן לידי בטרמפולינה או על המשטח עושה את האימון שלו. אני מתקלחת שמה אותו בטרמפולינה מולי מחוץ למקלחון. ישנה איתו עלי בטן לבטן, מבשלת כשהוא עלי במנשא על הגב.לומדים להסתדר. כן זה לא פשוט, אבל זה התפקיד

אני חושבת שככה זה אצל הרוב