פוסט פריקה-סיפור הלידה השנייה שלי(לידה לא קלה אז מי שלא רוצה לקרוא שתדפדף) ב7.8 יום שני הפנו אותו לביהח בו אני רוצה ללדת כי בכמה הערכות משקל יצא גבוה זה היה שבוע 39 בדיוק. ההערכה יצאה 4.100 והרופא החליט לאשפז ולזרז. במשך שלושה ימים עשו עליי את כל הזירוזים שאפשר. ציטוטק כמה מנות, בלון, סטריפינג. היו צירים אבל לא פתיחה. חמישי בבוקר 10.8 שבע בבוקר מרגישה כאב ממש חד בדקו פתיחה 3 וחצי וסופסוף לחדר לידה. באמת שדמיינתי שילך זריז אחרי הכל כולם אומרים לידה שניה יותר קלה הגוף יודע מה לעשות. מתחילת הלידה החלה שרשרת עינויים שאני פשוט בהלם שכל זה קרה. קודם כל המרדימה לא הכניסה טוב את האפידורל זה נקרא בשפה שלהם דורה פנצר. איך שהיא הכניסה צנחתי אחורה והייתה לי סחרחורת שבחיים לא הייתה לי החדר הסתובב לי והתחיל לי כאב ראש הזיה. מדדו לחץ דם היה נמוך והסבירו לי שהזריקו במקום נלא נכון ונכנס קצת לדם וייתכן שאסבול מכאבי ראש חזקים במשך שבועיים ואם לא יעבור יש פרוצדורה לעשות. אחרי כל הסיפתח הזה החלו צירים בהתחלה הכל היה בסדר וככל שהתקדם התחלתי להרגיש את צד ימין של הגוף מהבטן ועד למטה. התראתי בפניהם כמה פעמים שאני מתחילה להרגיש את צד ימין כל פעם חיזקו אפידורל בהתחלה עזר ואז שוב מרגישה כאבי תופת ממש חזקים של צירים ולחץ בלתי נסבל. במשך שעות על גבי שעות אני צורחת מכאב ואומרת להם שהצד ימין לא מורדם והם לא ממש עושים עם זה משהו חוץ מגז צחוק טשטושים ושלל פלסטרים אבל לא בדקו באמת למה. אחי היה מחוץ לחדר לידה ושמע את כל הצרחות במשך שעות לא הפסקתי לצעוק מכאב ואני בכלל לא כזאת יש לי כוח סבל מטורף לידה קודמת לא פציתי פה. ככל שהתקדם הם ראו את הראש והבינו שהתינוק במנח op כלומר הפוך הראש שלו כלפי חוץ. זה מנח שעושה כאבי תופת ולרוב מוביל לקיסרי ואולטרסאונד פשוט יכל להגיד לנו את זה אם רק מישהו היה לוקח את דבריי ברצינות ולא רק מנסה לטשטש אותי. בסוף הילד יצא 4 קג והרגשתי הכל זה היה הכאב הכי חד שהרגשתי בחיים שלי וגם שהוא יצא הרגשתי הכל כאילו קורעים אותי שם.. המיילדת הכניסה את היד ודחפה אותו החוצה כל פעם שלחצתי וגם את זה הרגשתי באופן מובהק.באמת שאני מנסה להתאושש מהתחושות האלה והמטרה שלי היא לא להלחיץ אלא להעלות מודעות אם אתן מרגישות משהו חריג באמצע הלידה תדרשו אולטרסאונד נייד תבדקו מה קורה שם. אני כמעט שבועיים אחרי ועדיין מאוד חלשה ולא יציבה כאבי ראש לעיתים וכמובן שמודה על המתנה הענקית הזאת ששווה את הכל אבל הטראומה נשארה ולידה ראשונה לא הרגשתי ככה. באמת שכל לידה זה נס גלוי הרגשתי שנלחמתי על עצמי ועליו ותודה לאל שנגמר ככה❤️ מאחלת לכולן בידיים מלאות ולידות קלות אמן

טוב אז החלטתי לשתף קצת את הסיפור שלי פה כי זה יכול להיות ממש משחרר ואולי אני גם אכיר נשים באותו המצב חחח אז אני ובעלי 7 שנים ביחד המערכת היחסים שלנו אף פעם לא היתה 100 אחוז אבל חשבתי שיש על מה להילחם ונשארתי בכל מיקרה שהינו כבר 4 שנים ביחד רציתי להפרד כי ראיתי שזה לא הולך לשום מקום והמערכת יחסים שלנו היתה מלאה בעצבים ,ואז גיליתי שאני בהריון כמובן שאני לא יעשה הפלה אז החלטתי להשאיר הוא לא היה בדעה לגבי זה רק היה בשוק ההורים מאוד לחצו על חתונה וכמובן שהתחתנו אבל בואו נגיד ששנינו לא כזה רצינו כל ההריון היתי לבד לא חוויתי את החוויה של הזוג שפעם ראשונה רואה דופק או פעם ראשונה רואה צורה של תינוק הוא אפילו לא הסכים לגעת בבטן שהרגשתי בעיטות בפעמים הראשונות . ורק לקראת סוף ההריון הוא כזה טיפה התעורר על עצמוו והלך איתי כי לא הרגשתי טוב כבר הוא גם הפסיק לעבוד שגילינו על ההריון והיתי צריכה לעבוד ללמוד לעשות הכל בבית ואני בהריון בכל מיקרה הילדה נולדה והוא לא קיבל איתה בהתחלה כמובן שהיא קיבלה את כל מה שהיא צריכה ממני וגילינו שהיא חולה במחלה גנטית וקיבלתי את זה מאוד קשה גם בגלל שאין לי תכלס בן זוג וגם לא ידעתי איך להתמודד עם המחלה הזאת והיו לי התקפי זעם נוראים ולא נתתי לאף אחד להתקרב אלי ואלייה גם הכל היה תחת פיקודי נשארתי איתה בבית שנה שלמה ואחרי זה שלחתי לגן כדי לתת לעצמי זמן לחזןר לעצמי ואז גיליתי שהוא היה בוגד בי כל הזמן שאנחנו ביחד בקיצור היה לו רומן בהתחלה חשבתי לסלוח וללכת לטיפול זוגי אז אחרי המון זמן שאני באמת אבודה ולא יודעת מה לעשות הלכנו ביחד לטיפול זוגי והוא החליט שהוא לא רוצה ללכת יותר ולא משתף פעולה ואני המשכתי ללכת ואני המשכתי ללכת אלייה והיא ממש עזרה לי ופיתח אותי ונותנת לי כלים להתמודד עם המצבים והעלתה לי את הערך העצמי שלי והגעתי להחלטה שאני רוצה להתגרש והוא לא מסכים לעזוב את הבית הוא פשוט לא משתף פעולה אני אומרת לו שכל הדברים של הילדה בבית ואני לא רוצה להעביר אותה את זה והוא מסכים איתי אבל נשאר בבית בכל זאת הוא עושה כיאילו הוא לא רואה כלום שהכל בסדר בבית אנחנו מתנהגים כמו שתי זרים וניראה לי שאסיים פה 🩷

יש לי ציפורניים ארוכות (בנייה) אמורה ללדת בקרוב , צריך לקצר אותם משמעותית? או לשנות לצורה עגולה ?

היי שבוע 28 הריון ראשון הגיוני שאני לא מצליחה להנות בזמן אינטימי

היי בנות בפחדים ממש. מחכה להריון הזה שנים. אחרי החזרת עובר יום חמש (9 ימים מהחזרה) בטא 142, אחרי 72 שעות בטא 609 אחרי 48 שעות בטא 1468 נאמר לי להספיק לבדוק. ולהגיע לבדיקת דופק בשבוע 7 פתאום התחילו לי סרטים בראש על הריון חוץ רחמי או לא תקין. האם לפי הבטאות ניתן לדעת על תקינות ההריון לשלב זה? אנחנו נכנסים לחג ארוך ואין תורים :(

חודש שישי זה מוקדם מדי לקנות קצת מוצרים לבייבי? פשוט אני אהיה בחול ורוצה לקנות משם כמה דברים